"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעיות תקצוב ומחלוקות: תחום ההכשרות המקצועיות בסכנה

מעסיקים משוועים לבעלי מקצוע שאינם אקדמאים אך עברו הכשרה ומומחים בתחומים ספציפיים • אך בעוד האקדמיה מסובסדת במיליארדי שקלים, תקצוב נמוך וויכוחים בין משרדי הממשלה על חלוקת האחריות מונעים פתיחת קורסי הכשרות מקצועיות למבוגרים

,עודכן
0השמעה
עובדי הייטק (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

לאט אבל בטוח, ממשלת ישראל מחסלת את תחום ההכשרות המקצועיות למבוגרים. מחלוקות בין משרדי העבודה והכלכלה והתעשייה על חלוקת האחריות והסמכות, תקצוב נמוך על ידי משרד האוצר שאינו מספיק לכיסוי שנה שלמה של הכשרות מקצועיות, והתוצאה: אפס פרסומים לקורסים חדשים להכשרות מבוגרים.

עמותת 121, המובילה את "המקפצה", שבה שותפים כ־50 ארגונים ועסקים חברתיים, פנתה לשרי הכלכלה והעבודה וליו"ר ועדת הכלכלה בכנסת בבקשה שיכריעו בהקדם בנושא האחריות המיניסטריאלית על תחום ההכשרות למבוגרים בישראל. המשרדים בתגובה: אנו מקיימים שיח ומקדמים תוכניות עבודה.

משרד האוצר,צילום: אורן בן חקון

בישראל הולכים בכל שנתון כ־46% בממוצע ללימודים אקדמיים. כלומר, יותר מ־50% לא בוחרים, או אינם יכולים, ללכת ללימודים אקדמיים.
עבורם, ועבור מי שרוצה לעשות הסבת מקצוע, נפתח לפני הרבה שנים מסלול להכשרות מקצועיות למבוגרים במימון המדינה. האגף להכשרות מקצועיות עבר במהלך השנים כמה גלגולים ובין משרדי ממשלה, עד שהתמקם לפני כמה שנים במשכנו הקבוע תחת זרוע העבודה שבמשרד הכלכלה. עד שנות ה־90 השתתפו בכל שנה בקורסי הכשרות מקצועיות, אשר נמשכים כמה חודשים, כ־100 אלף איש.


לאחר משבר הקורונה

עם השנים משרד האוצר הפחית יותר ויותר את התקציב להכשרות המקצועיות, כך שבשנים האחרונות מספר המשתתפים בקורסים היה בשפל ועמד על כמה אלפים בשנה. בשנת 2022, לאחר משבר הקורונה, עמד מספר המשתתפים על 14 אלף.

מעסיקים משוועים לבעלי מקצוע שאינם אקדמאים אך עברו הכשרה ומומחים בתחומים ספציפיים - למשל חשמלאים, טכנאים ועובדי בניין. לכך נועדו ההכשרות המקצועיות למבוגרים.

משרד הכלכלה,צילום: אורן בן חקון

בעוד האקדמיה מתוקצבת ומסובסדת במיליארדי שקלים בכל שנה, דווקא הקורסים להכשרת מבוגרים, שקהל היעד שלהם גדול יותר, מתוקצבים כאמור הרבה פחות. בשנת 2022 תוקצבו ההכשרות המקצועיות בסכום של 171 מיליון שקל, ולכך הוסיפו ממקור תקציבי אחר עוד 100 מיליון שקל בגלל משבר הקורונה.

אלא שהכסף נגמר באמצע השנה, ולמעשה מאוגוסט לא נפתחו קורסים פרונטליים חדשים. לקראת סוף השנה, משהתברר כי במשרד הכלכלה נשאר כסף שלא נוצל, הופנו 30 מיליון ש' לטובת פתיחת מספר קורסים חדשים.

פעלה ללא תקציב

כיוון שהממשלה החדשה פעלה בחצי השנה האחרונה ללא תקציב, לא פורסמו קורסים חדשים לשנה הקרובה. ההכשרות המקצועיות הן קריטיות אף יותר בשנים האחרונות לאחר משבר הקורונה, שבמהלכו אנשים רבים פוטרו ופנו להסבת מקצוע.

הבעיה היא לא רק בתקצוב הנמוך אלא גם במחלוקת הפוליטית בשאלה מי יהיה אמון על הנושא. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוחלט להקים מחדש את משרד העבודה. האגף להכשרות מקצועיות עבר למשרד החדש, בראשות יואב בן צור מש"ס. אך מינהלת המעסיקים, אשר אמונה על קיום קורסים בשיתוף עם המעסיקים, נשארה תחת סמכותו של משרד הכלכלה והתעשייה. כך למעשה שני המשרדים רבים ביניהם איפה ייערכו ההכשרות למבוגרים. התקציב הנמוך ממילא מתחלק בין שני המשרדים באופן שאינו מאפשר להתנהל ביעילות ובהתאם לצורכי המשק והמעסיקים. התוצאה היא אפס קורסים חדשים בשנה הקרובה.

טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121: "השקעה בתחום ההכשרות למבוגרים בישראל היא מהלך אסטרטגי. כל הדו"חות הכלכליים מצביעים על כך שמיצוי ההון האנושי בשוק העבודה הישראלי הוא הגורם המשמעותי ביותר שיביא להעלאת פריון העבודה במדינה".

במשרד האוצר מסרו בתגובה: "סך התקציב להכשרות מקצועיות גדל ביחס ל־2022".

אנחנו בדקנו בתקציב החדש שאושר לאחרונה ומצאנו כי סך כל התקציב הוא 172 מיליון ש'. נזכיר כי ב־2022 התקציב היה 171 מיליון ש', זאת לפני תוספת של 100 מיליון ש'.

ממשרד העבודה נמסר: "המשרד נמצא בשיח במטרה להגיע לפתרון כבר בימים הקרובים".

ממשרד הכלכלה נמסר: "בימים אלו מקיים השר ברקת מרתון ישיבות כדי לייצר תוכנית עבודה שאמורה לצאת לדרך כבר בשבועות הקרובים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר