"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח מחקר: בגלל מחסור בכוח אדם במשטרה - השיטור העירוני נאלץ לתגבר תחנות

הדו"ח שהוכן על ידי מרכז המחקר בכנסת חושף פרטים על תמונת המצב בערים לקראת דיון הוועדה לביטחון לאומי • רשויות מקומיות טוענות כי בעוד הן היו מעדיפות להתמקד באירועי איכות חיים וסדר הציבורי המדווחים למוקד העירוני - המשטרה מעדיפה לטפל בעבירות פליליות המדווחות למוקד 100

, עודכן
0השמעה
שוטרים בפעולה. המשטרה נעזרת בשיטור העירוני לעבירות פלילים במקום שיעסקו במקרי איכות חיים וסדר ציבורי. צילום: דודי ועקנין

לא רק למשטרה חסר שוטרים: דו״ח מרכז המחקר בכנסת שהוכן לקראת דיון שיתקיים בצהריים בוועדה לביטחון הלאומי בכנסת קובע, כי קיים מחסור בפקחים ושוטרים גם בשיטור העירוני הפועל ברשויות המקומיות ואמור לטפל בעבירות אלימות הפוגעות באיכות החיים.

מהדו"ח עולה פער משמעותי בין התקן של הפקחים והשוטרים שאמורים לפעול ברשויות המקומיות על ידי המשרד לביטחון לאומי, לבין סדר הכוחות בפועל. עוד נחשף בדו"ח כי, רק בשבע רשויות מתוך 40 הרשויות שהשתתפו במחקר יש תקינה מלאה, כלומר מספר הפקחים המסייעים והשוטרים במצבה פעילה תואם את הנדרש בתקן המצבה.

קובי שבתאי. מחסור בשוטרים, צילום: גדעון מרקוביץ'

באוגוסט 2011 נחקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות כפיילוט ב-12 רשויות מקומיות לשנתיים. לאורך השנים מספר הרשויות שהוכללו בתוכנית גדל.

יצוין כי מערך השיטור העירוני מורכב מכוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית של פקחים שיסייעו למשטרה בפעולות למניעת אלימות. הפקחים המסייעים הם פקחי עירייה אשר עברו הכשרה ייעודית ובסיומה קיבלו סמכויות המאפשרות להם, במקרה של מעשה אלימות, לדרוש מאדם להזדהות, לחפש עליו נשק ולעכב אותו עד לבואו של שוטר, תוך שימוש בכוח סביר.

השיטור העירוני לא מצליח לטפל בסוגיות שלשמו הוא קיים

המטרות המרכזיות להקמת השיטור העירוני הן: יצירת סביבת חיים מוגנת ואיכותית, חיזוק הביטחון האישי והקהילתי במרחב המוניציפאלי, חיזוק יכולת ההרתעה והאכיפה ברמה המוניציפאלית, הפחתת רמת האלימות, העבריינות וההתנהגות "האנטי חברתית", תוך דגש ברור על עבירות שבתחום איכות החיים.

לפי החוק, הקמת מערך שיטור עירוני ברשות מקומית לא אמורה להפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות המשטרה אשר במסגרתן הוא פועל. כמו כן, המשטרה לא רשאית להפחית את היקף כוחות השוטרים והיקף הפעילות הקיים ברשות המקומית, רק בשל הקמת השיטור העירוני.

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו מתשובות הרשויות המקומיות למחקר היא ניגוד אינטרסים בין הרשות ובין המשטרה בכל הנוגע לפעילות השיטור, ובפרט למיקוד האכיפה. הקושי הראשון נוגע לתיעדוף הטיפול בסל העבירות הייעודי של השיטור העירוני.

פקחים מחלקים דוחו"ת על אי עטיית מסיכה בקניון, בתקופת הקורונה, ארכיון, צילום: מרקו

בהקשר זה נטען על-ידי רשויות מקומיות רבות, כי בעוד הן היו מעדיפות להתמקד באכיפה ומניעה של אירועים בתחום איכות החיים והסדר הציבורי המדווחים למוקד העירוני - המשטרה מעדיפה לטפל בעבירות פליליות המדווחות למוקד 100 על אף שתפקיד השיטור הוא מניעת עבירות איכות חיים, אלימות והתנהגות אנטי חברתית.

רשויות ציינו כי בכל הנוגע לטיפול בעבירות שאינן כלולות בסל הייעודי של השיטור העירוני, יחידות השיטור העירוני טיפלו בעבירות האלו: עבירות אלימות במשפחה, תפיסות סמים, שמירה על בתים של שוטרים מאוימים, טיפול באירועי תאונות דרכים, עבירות שהיה בלתי חוקים (שב"ח), בתי בושת, טיפול בצווי מזונות וצווי הוצאה לפועל.

לפי חלק מהרשויות, הטיפול באירועים האלו, ובפרט אירועי אלימות במשפחה, נמשך פרק זמן ארוך וכך נוצר מצב שיחידת השיטור העירוני וניידות השיטור העירוני לא נותנות מענה לאירועי איכות חיים.

בן גביר. דו"ח לקראת דיון בוועדה לביטחון לאומי (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בחלק מהרשויות המקומיות נטען ש"פקחים לא אמורים לטפל בעבירות כאלה". כן מסתבר כי מחסור בכוח אדם בתחנות המשטרה בתחומי הרשות מביא להסטת כוח השיטור העירוני לתגבור תחנות המשטרה, בין היתר לצורך חיזוק ועיבוי מפלגי הסיור הרגילים של המשטרה. ברשויות המקומיות טוענים כי הדבר פוגע ביתרון היחסי לשמו הוקם השיטור העירוני- אכיפת עבירות איכות חיים – וכן ביכולת שלו להיות גורם יוזם ולא רק גורם המגיב לאירועים המתקבלים במוקד 100 ואמורים להיות מטופלים על ידי מחלק סיור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר