הרמטכ"ל בשיחות סגורות: המצב מסוכן מאוד, סרבנות זו ההתחלה של הסוף, סרבנו

הרמטכ"ל, הרצי הלוי, מזהיר בשיחות סגורות כי המצב הנוכחי מסוכן מאוד, ואם לא יימצא פתרון למשבר הנוכחי, צה"ל ומדינת ישראל עלולים להיקלע לבעיה קשה.

הלוי פינה בימים האחרונים חלק ניכר מלוח הזמנים שלו לעיסוק בנושא. הוא קיים כמה מפגשים עם צמרת צה"ל, וכן ערך שיחות עם מפקדים בחיל האוויר. ביום שלישי השבוע הוא צפוי להיפגש עם טייסי מילואים, ולמחרת עם אנשי מילואים מכל יחידות צה"ל. בשיחות הוא מנסה לבלום את מגמת הסרבנות, אבל גם להכין את צה"ל לאפשרות שהיא תחריף כתוצאה מהעמקת המחלוקת הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה.

בשיחות שקיים, קרא הרמטכ"ל להותיר את צה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי-ציבורי. הוא הגדיר את הסרבנות כמפלגת ומסוכנת - כהתחלה של הסוף - ואמר כי היא פתח עתידי לכך שכל ציבור יבחר את המשימות שהוא יבצע, ואת אלה שלא. הוא הוסיף כי מבחנם של צה"ל ושל אנשי המילואים הוא להחזיק אחדות ולכידות בכל משימה, אחרת צה"ל עלול להתפרק מבפנים.

הלוי סבור כי ישנם גורמים שעושים מניפולציות על גבם של צה"ל ושל אנשי המילואים כדי לקדם את הטיעונים שלהם בוויכוח, וכי עליהם לקחת בחשבון את הנזק הכבד שהגרם כתוצאה מכך. עם זאת, הוא מאמין שיש להוקיר ולהעריך את תרומתם הרבה של אנשי המילואים - ביקורת מרומזת על קריאות בנוסח "אנרכיסטים", "טרוריסטים" ו"נפולת של נמושות" שנשמעו בימים האחרונים מצד שרים בממשלתו וקרובים. בהמשך לכך, הרמטכ"ל מאמין שלאנשי המילואים יש זכות מלאה למחות ולהפגין, אך עליהם להותיר את דעתם מחוץ לגדרות צה"ל. במלים פשוטות, המסר של הרמטכ"ל לאנשי המילואים הוא: מחאה כן, סרבנות לא.

הלוי קיים בימים האחרונים כמה שיחות בנושא גם עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועם שר הביטחון, יואב גלנט. הוא הציף בפניהם את עומק המשבר ואת הפוטנציאל המסוכן שלו, בדגש על עניין המוכנות והכשירות של צה"ל, שעומד בראש מעייניו של הרמטכ"ל. הלוי הבהיר כי בשלב הנוכחי כשירותו של צה"ל לא נפגעה, אולם הזהיר כי המחלוקת הציבורית גורמת לסדקים שהוא לא בטוח שניתן יהיה למלא אותם בעתיד.

טייסים ייענשו?

הרמטכ"ל נדרש בשיחות לענישה אפשרית של אנשי מילואים - בעיקר טייסים - שסירבו להתייצב למשימות כחלק מהמחאה. הוא אמר כי צה"ל צריך לטפל במשבר בתבונה, ולא בכוחנות שנזקה עלול להיות כבד פי כמה. הוא הזהיר כי הדחה ממילואים של 40 טייסים עלולה להפוך לכדור שלג שיגרום לפרישה של 400 טייסים נוספים, ולפגיעה קשה בתפקוד ובכשירות של חיל האוויר וצה"ל. לכן, הבהיר למפקדים, הדרך לטפל במשבר היא בהידברות ובחיבוק, ולא בהתרעה. לדבריו, כשהמשבר יסתיים, יידרש צה"ל לחשוב כיצד לפעול בנוגע לסוגיות שצפות כעת, ובראשן סוגית ההתייצבות המותנית למילואים של חלק מהאנשים.

החלטתו של הלוי להימנע מענישת הסרבנים נעוצה גם במרכזיותם של אנשי המילואים בצה"ל בכלל, ובחיל האוויר בפרט. לשומעיו סיפר כי בחמשת השבועות שבהם הוא מכהן כרמטכ"ל הוא הספיק לאשר לא מעט גיחות של חיל האוויר, ובכולן השתתפו טייסי מילואים, שלעתים היו יותר מ-50 אחוז ממשתתפים במשימה.

פגיעה בתדמית המדינה

הלוי הזהיר בשיחות שקיים כי השבר הנוכחי עלול להקרין גם על עוצמתה של מדינת ישראל ועל עוצמתו של צה"ל. בימים האחרונים פורסמו קריקטורות בעיתונות הערבי של טייסים שמתרחקים מהבסיסים, ונשמעו התבטאויות של גורמים שונים במדינות ערב שמהן עולה כי הם רואים באירועים האחרונים הזדמנות שיש מי שעלול להתפתות לנצל אותה.

השילוב של אלה – הפגיעה האפשרית בכשירותו של צה"ל עם השחיקה בלכידות הפנים-ישראלית וכתוצאה מכך בהרתעה שהיא משדרת כלפי אויביה – מעסיקה מאוד את צמרת צה"ל, ואת הרמטכ"ל בראשה. התוצאה המיידית שלה הוא הגברת המאמצים לבלום את הסחף בממדי הסרבנות, ובמקביל להבהיר לדרג המדיני את הפוטנציאל המסוכן של התהליך הקיים. הלוי אמר בשיחות כי אין בכוונתו להתערב בתהליכים הפוליטיים, אולם על כל הנוגעים בדבר להבין את ההשלכות האפשריות על המדינה ועל ביטחונה.

הלוי הנחה גם את מפקדי צה"ל לעסוק באינטנסיביות בנושא. המאמץ העיקרי כעת הוא לבלום את גל הסרבנות – תוך הותרת חופש המחאה לאנשי המילואים ומתן גיבוי לחשיבות וערכיות השירות שלהם – אך גם להכין את צה"ל לאפשרות שהוא יחריף ויעמיק בתקופה הקרובה.