לפני כחמש שנים המבקר התריע: אילו ליקויים לא תוקנו בהיערכות ישראל לרעידת אדמה?

מבני חינוך ישנים שעלולים להתמוטט, עשרות גשרים שיקרסו וימנעו הגעה של כוחות הצלה ומוצרים חיוניים, בתי חולים שאמורים לטפל בפצועים הרבים אך ספק אם יתפקדו, שיתוק נתב"ג ומלונות שאמורים לקלוט את הניצולים.

כשהעיניים צופות במראות שמגיעים מרעידת האדמה בטורקיה, שמחפשת ניצולים מתחת להריסות - קשה להתעלם מדו"ח מבקר המדינה משנת 2018, המשרטט תמונה מבהילה על המוכנות של התשתיות הקריטיות בישראל לרעש אדמה. חמש שנים עברו, והוא בעיקר צבר אבק.

רעידת אדמה משמעותית בישראל היא שאלה של זמן, כך טוענים המומחים הרבים בתחום. כבר לפני חמש שנים בדק משרד מבקר המדינה את היערכותם של גופי התשתית במדינה לרעידות אדמה, וגילה שהרשויות בישראל אכן לא מוכנות.

הבעיה היא שחלק גדול מהתשתיות הקריטיות, כמו מים, חשמל ותחבורה, ממוקמות באזורים המועדים לרעידת אדמה או בקרבתם.

המשמעות היא אחת: פגיעה באספקת שירותים קיומיים וחיוניים לאוכלוסייה, ושיבוש באספקת שירותים ומוצרים חיוניים למשק.

קריסה של מבנים ומוסדות חינוך

השלב הראשון ברעידת אדמה יהיה קריסת מבנים. הסכנה אורבת בעיקר למי שיימצאו במבנים שנבנו לפני 45 שנים בערך. אם רעידת האדמה תתרחש בשעות הבוקר, ריכוז משמעותי של אנשים יימצא במוסדות החינוך למיניהם. הבעיה היא שעשרות אלפי תלמידים בארץ לומדים במבנים שאינם עמידים לרעידת אדמה בעוצמה חזקה.

משרד החינוך מצא שקיימים 1,600 מבנים מסוכנים שדורשים חיזוק, ובדו"ח מבקר המדינה של 2018 נכתב כי רק כ־50 מוסדות עברו חיזוק. כעת, חמש שנים אחרי, נראה שאין שינוי משמעותי: מתוך 1,600 המבנים - רק 230 טופלו עד תום. כלומר, מאז 2018 הסתיים טיפול בעוד כ־180 מבנים בלבד.

כעת יש כ־870 בתי ספר שנמצאים בשלבים שונים של תהליך טיפול - אך לא בהכרח התחילו בהן עבודות, אלא ייתכן שמדובר רק בהליך תכנון. לפי עוד נתון מבהיל, יש כ־500 מבנים שכלל לא נעשה בהם דבר.

ממשרד החינוך נמסר: "הטיפול בחיזוק מוסדות החינוך בפני רעידות אדמה מתבצע בכפוף להחלטת הממשלה בנושא זה, בשלבים עד שנת 2035, בהתאם לתקציב שמוקצה לכך על ידי משרד האוצר, ועל פי סדר עדיפויות.

"לאחרונה, התוכנית הורחבה לטיפול במבנים הנמצאים בכלל הרשויות המקומיות בארץ, ולא רק ברשויות מקומיות שנמצאות ברצועות הסיסמיות שמוגדרות רגישות לרעידות אדמה".

קריסה של גשרים ושיבוש בדרכים

עם סיומה של רעידת אדמה, צוותי ההצלה - כוחות כיבוי והצלה, מד"א, משטרה ועוד - אמורים לצאת לטפל בנפגעים ובכאוס שייווצר, וכן לנסות להציל חיים של אנשים הלכודים תחת ההריסות. כמובן, פגיעה ביכולת התנועה והשינוע פירושה פגיעה בהצלת חיים. לצד זה, יהיה צורך להוביל ציוד וחומרי גלם להמשך פעילותו של המשק.

החשש הגדול שמובא בחשבון הוא שגשרים יתמוטטו או יתערערו עקב נזק לעמודי התמך, ואף שייתכנו שיבושים בכבישים, אם כי מערכת תשתיות הכבישים לא תיפגע פגיעה קריטית. לפי דו"ח המבקר, כ־72 גשרים מצויים ברמות הסיכון הסיסמי הגבוהות וזוהו כבעייתיים במיוחד, אך מתוכם חוזקו שלושה גשרים בלבד.

קריסה של בתי החולים הישנים

לאחר שהפצועים יפונו לבתי החולים, התפקוד שלהם יהיה קריטי בהצלת חיים תוך טיפול במאושפזים הקיימים, אך יש בתי חולים שלא יוכלו לתפקד כי הם עלולים להינזק בעצמם.

ועדת היגוי לטיפול ברעש האדמה מעריכה כי מבנים המשמשים מתקנים רפואיים יינזקו עקב קריסה, מלאה או חלקית.

צפוי הרס כבד עד קריסה חלקית של עד שלושה מבתי החולים זיו, העמק, פוריה, נהריה, רמב"ם ויוספטל, ונכתב כי תיקונם ושיקומם לא יושלמו אלא כעבור חודשים או שנים.

ממשרד הבריאות נמסר: "בתי החולים הראשונים שחוזקו הם זיו צפת, בני ציון והמרכז הרפואי רמב"ם, וגם ניתן תקציב למימון חיזוקו של בית החולים יוספטל".

קריסה של מבנים עם חומרים מסוכנים

דו"ח מבקר המדינה מצא קושי משמעותי של המשרד להגנת הסביבה לפקח על מבני תעשייה ועל מתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים. אמנם בוצע מיפוי של 300 מפעלים מסכני אוכלוסייה ונקבע כי יטופלו - אך חוסר סמכות וחוסר בכוח אדם לביקורת ולאכיפה, יחד עם העובדה כי המפעלים הוקמו במבנים ישנים שלא נבנו לפי התקן, מעכבים את הנושא.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד יקיים דיון בנושא במסגרת חוק ההסדרים, כדי לחזק את פיקוח המשרד על מפעלי חומרים מסוכנים בנושא היערכות לרעידות אדמה".

שיתוק נתב"ג וקריסת המלונות

ישראל ידועה כמי שמעניקה סיוע ושולחת משלחות מוטסות למקומות שונים בעולם, אך עולה השאלה מה יקרה אם היא עצמה תיאלץ לקבל עזרה.

החשש הוא שבעת רעידת אדמה יתקשו נמלי התעופה בישראל לקלוט סיוע בינלאומי משמעותי. התרחיש לא צופה נזק כבד לנתב"ג, אך ייתכנו נזקים עקב שקיעת קרקע ונזק למגדל הפיקוח ולציוד האלקטרוני, ומכל מקום יהיה צורך בהפסקת התנועה האווירית בנמל.

בשל זה, הוחלט כי שדה התעופה נבטים ישמש חלופה לקליטת מטוסים רחבי גוף שבהם מטענים גדולים, אך בזמנו משרדי התחבורה והביטחון לא הסדירו את תפעולו של שדה התעופה החלופי.

וזו לא הבעיה היחידה: בשל העובדה שמלונות רבים בישראל הם ישנים וקרובים לקו הבקע, יש הסתברות גבוהה שייפגעו ברעידה חזקה. כך גם ייפגעו הנופשים, וגם לא יהיה ניתן לעשות בבתי המלון שימוש כדי לשכן ניצולים שאיבדו את בתיהם.

על פי המבקר, אין בידי משרד התיירות מידע מקיף על בתי המלון בארץ, על קרבתם להעתקים פעילים ועל עמידותם ברעידת אדמה.

מרשות שדות התעופה נמסר: "בשנת 2019 הושלמה בניית נמל התעופה רמון־אילת, כתשתית אסטרטגית לכל תרחיש חירום העלול להתרחש בישראל. המסלולים ורחבות החנייה נבנו על בסיס הגעת המטוס הגדול ביותר - 747 דגם 400. רחבות המטוסים נבנו לכל הצי הישראלי.

"נתב"ג ונמל התעופה רמון מבצעים תרגילים לרציפות תפקודית בכל תרחיש ייחוס, ובכלל זה רעידות אדמה. דו"ח המבקר מ־2018 מתייחס להחלטה של משרדי התחבורה והביטחון להפעלת שדה התעופה הצבאי בנבטים כשדה חלופי. רש"ת ערוכה לכל החלטה של משרדי התחבורה והביטחון לכשתתקבל".

עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע, מסר: "אף שהמלצות מבקר המדינה אינן מחייבות, מובן שיש להן חשיבות רבה, ורואים זאת כעת. ראוי היה שהממשלה תעדכן באופן יזום ונגיש על התקדמות יישום ההמלצות, או לחלופין - מדוע בחרה לא לפעול בהתאם להמלצות. מובן שהדברים הללו מתעוררים כשיש אסון או חשש לאסון, וטוב היה לו הדברים היו נפתרים ומטופלים בזמן אמת ובשקיפות".

הסטודנטים אדיר מורד ועומר יכין, מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, בחנו את דו"ח המבקר בנושא במסגרת פרויקט של הקליניקה ושל התנועה לחופש המידע, ובקשות מידע לבחינת היישום ייצאו בימים הקרובים על מנת לספק תשתית מדויקת בנוגע למצב יישום הדו"ח.

תגובת משרד הבריאות

נושא הערכות מערכת הבריאות לרעידות אדמה מעסיק את משרד הבריאות שפועל לקידום חיזוק מבני בתי החולים על מנת לשפר ככל הניתן את עמידותם בפני רעידות אדמה.

מאחר ומיגונם של בתי החולים אינו מספק, נכון לרגע זה, הוקם בסוף שנת 2022 מדור מיוחד של משרד הבריאות בשיתוף פיקוד העורף לצורך מיפוי מהיר של כלל המוסדות הרפואיים לצורך האצת התכניות למיגונם.

ככלל, מבנים שנבנו ותוכננו אחרי שנת 1981 עמידים לרעידות אדמה. במטרה לשפר את עמידותם אף יותר, הוחלט בשנת 2018 להקצות בכל שנה 18 מלש"ח לחיזוק מבנים במוסדות בריאות.

הפרויקטים מבוצעים בהתאם לקרבתם לשבר הסורי אפריקאי. במסגרת כך בתי החולים הראשונים שחוזקו הם זיו צפת, בני ציון והמרכז הרפואי רמב״ם וכן ניתן תקציב למימון חיזוקו של בית חולים יוספטל מקבוצת שירותי בריאות כללית.

יצוין כי בתי החולים נערכים באופן שוטף לרעידות אדמה כולל הדרכות תרגול ואמצעים כמו טלפונים לווייניים. משרד הבריאות בוחן את הערכות כלל בתי החולים על ידי בקרות מדי שנה.

בהכנת הידיעה השתתפו שמעון יעיש, מיטל יסעור בית־אור ואסף גולן