"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלעדי

הנוהל החדש נגד עברייני התנועה - חילוט רכבים

בהגשת כתב אישום תגיש המשטרה בקשה לחילוט הרכב • "צריך לקחת את הרכב שבו ביצעו את העבירה" • בנוסף, תיבחן גם החרמת רכבים לנהגים אלימים

,עודכן
0השמעה
חלק מהמאבק בתאונות הדרכים, אילוסטרציה, צילום: יהושע יוסף

מדיניות חדשה של אגף התנועה - חילוט כלי רכב לעברייני תעבורה ולנהגים אלימים. "יש עברייני תנועה שלא מורתעים מעונשי הפסילה ומחודשי מאסר קצרים", מסביר גורם בכיר באגף התנועה. "הגיעה העת לפגוע להם בצורה קשה בכיס, ויתרה מכך - לקחת להם את הרכב שבו ביצעו את העבירה".

לכל קצין משטרה יש כיום סמכות להשבית רכב של עבריין תנועה, הנתפס מבצע עבירות כגון נהיגה בשכרות או נסיעה במהירות מופרזת, לתקופה שבין 30 עד 90 ימים. בסיומה מוחזר הרכב לבעליו. בחודשים האחרונים, כחלק מהמאבק בתאונות הדרכים, גיבשו יחידת התביעות של המשטרה ואגף התנועה נוהל שלפיו ייתפסו רכבים של עברייני תנועה רצידיוויסטים, ובמסגרת הגשת כתב אישום תגיש המשטרה בקשה לחילוט הרכב. זאת אומרת, הרכב יישאר בחזקת המשטרה עד לסיום ההליך המשפטי; אם בית המשפט ייעתר לבקשה - הרכב יחולט והסכום שייגבה עבורו יועבר לאוצר המדינה.

"הגיעה העת לקחת להם את הרכב שבו ביצעו את העבירה", חניון חילוט רכבים של המשטרה, ארכיון,צילום: גדעון מרקוביץ'

לאחרונה דרשה התביעה המשטרתית לחלט 50% מרכבו של אדם שנהג בזמן פסילה. מדובר במכונית "לנד קרוזר" ששוויה כ־120 אלף שקל. בית המשפט נעתר, וקבע כי המשטרה תמכור את הרכב והסכום יועבר לאוצר המדינה, או שבעל הרכב ישלם מחצית מהסכום. הנהג החזיק ברישיון נהיגה משנת 95', ונתפס כמה פעמים נוהג עם רישיון שתוקפו פג או בזמן פסילה.

בפברואר נידון ל־16 חודשי פסילה, מה שלא הרתיע אותו מלנהוג, והוא נתפס כעבור ארבעה חודשים. אז גם הוחלט לתפוס את הרכב שלו לצורך חילוט, ולא להסתפק בהשבתת המכונית למשך חודש. עו"ד פקד אוריאן לילי ידיד, תובעת בתביעות תעבורה מרכז, הגישה נגד הנהג כתב אישום ובו ציינה כי זו הפעם השישית שבה נתפס נוהג בזמן פסילה. היא דרשה מעצר עד תום ההליכים ואת חילוט הרכב.

ביקש לבחון את האפשרות המשפטית לחלט גם רכבים לעבריינים שינהגו באלימות בכביש, ניצב יהודה בן עטר,צילום: דוברות המשטרה

ל"ישראל היום" נודע עוד כי ראש אגף התנועה, ניצב יהודה בן עטר, העומד בראש צוות חשיבה לטיפול באלימות בכבישים, ביקש לבחון את האפשרות המשפטית לחלט גם רכבים לעבריינים שינהגו באלימות בכביש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר