מקלות לעתיד: בסמינרים החרדיים עושים הכל כדי למנוע מבוגרות להמשיך ללימודים גבוהים

לא רק בבני ברק: סמינרים חרדים בכל הארץ מקשים על בנות המבקשות לקבל את אישור סיום לימודיהן כחוק. חובות מסתוריים צצים כאשר בנות מבקשות את אישור להימודים, נזיפות חמורות עולות, והתעודה מאחרת להגיע עד תחילת הסמסטר האקדמאי. כך, הן מפספסות את המועד ולא יוכלו להיות תלמידות מן המניין במכללה החרדית למהדרין בה בחרו.

ביום שני האחרון, פרסמנו טענות של נשים שלמדו בסמינרים חרדים בבני ברק שטענו שכאשר ביקשו - שנים לאחר שסיימו את כל חובותיהן הלימודיים בהצטיינות ושילמו עשרות אלפי שקלים - אישור המוכיח כי אכן למדו בסמינר הנדרש עבור לימודי ההמשך בהן בחרו, נתקלו בסירוב. למרות שמדובר בנשים נשואות, אימהות לילדים, שהלכו ללמוד במכללות חרדיות למהדרין בהפרדה, עם מעטפת חינוכית, רבנית ושיעורי קודש.

לאחר פרסום הכתבה הוצפנו בעשרות תגובות של נשים חרדיות מרחבי הארץ שטענו שגם הן עברו דרך חתחתים בדרך לאישור הלימודים המיוחל, כאשר כל חטאם היה שהלכנו ללמוד מקצוע מכובד ומפרנס במכללה חרדית למהדרין.

חובות מסתוריים צצים

חוי ארנפלד, יזמת חברתית העוסקת בקידום והנגשת השכלה אקדמית לנשים חרדיות, אומרת כי "המוסדות החרדים להכשרה להוראה, שמוכרים על ידי משרד החינוך ולא על ידי המל"ג, מעכבים מסירת מסמכים המעידים על כך שתלמידה סיימה את 'תעודת הבכיר' - תנאי קבלה בסיסי להשלמת לימודים אקדמאיים. זאת, על מנת שאותן בוגרות יפסידו את תחילת השנה האקדמאית, וייאלצו בכוח ללמוד תואר אקוויוולנטי בסמינר".

ארנפלד מספרת כי "חלק מהן לא לקחו את הסיכון – והפסידו את תחילת הלימודים. חלקן זייפו אישורים, חלקן לקחו אישור לימודים ממכרות והחליפו שמות. חלקן נאלצו לשקר שהמסמך אינו לצורך לימודים, אלא דרישת הפיקוח במקום העבודה".

חוי ארנפלד: "לעיתים כאשר הסטודנטית מבקשת אישור לימודים עבור הרשמה ללימודים אקדמאיים, לפתע צצים 'חוסרים' בעבודות, במטלות, בציונים, במבחנים. אין להן דרך לאמת את העובדות. הכוח נמצא אצל המוסד והמזכירה".

ארנפלד מציינת נושא נוסף שעלה לא מעט בשיחה עם בוגרות המסלול. "לעיתים כאשר הסטודנטית מבקשת אישור לימודים עבור הרשמה ללימודים אקדמאיים, לפתע צצים 'חוסרים' בעבודות, במטלות, בציונים, במבחנים. אין להן דרך לאמת את העובדות. הכוח נמצא אצל המוסד והמזכירה".
טובי, שלמדה בסמינר "עלי באר" בירושלים, משתפת את שעבר עליה.

"לי אישית הם עשו בעיות והתחילו להמציא לי חובות לימודיים, שעד רגע בקשת אישור הלימודים, לא טרחו ליידע אותי בנוגע אליהם. הם דרשו שאשלם 100 שקל על כל עבודה, ועד שלא שילמתי כמעט 800 שקל ובכיתי במשרד כי הם טרטרו אותי הלוך וחזור מלא פעמים, רק אז, אחרי שהוציאו לי את הנשמה, קיבלתי את התעודה".

הוציאו לך קבלה על התשלום?

"לא. מה פתאום".

גם יעל ומיכל שלמדו בסמינר פוירשטיין בבית שמש, נדרשו לשלם כארבע מאות שקלים עבור הדפסת המסמך. "הם שמעו שאני הולכת ללמוד סיעוד בלניאדו, דרך מכללת רופין, מסלול חרדי למהדרין, ופשוט דרשו ממני כסף", טוענת יעל. "הם טענו שיש לי חוב. עד שלא ביקשתי את המסמך, מעולם לא התקשרו אליי עם הדרישה לתשלום. ה'חוב' צץ משומקום. הם גם לא אומרים על מה החוב. הגעתי לסמינר וייבשו אותי שעות בהמתנה, הלוך ושוב. עד שלא דפקתי על השולחן לא קיבלתי".

גם יעל מספרת כי לא קיבלה חשבונית על התשלום שהעבירה. חברתה, מיכל, מספרת כי גם היא קיבלה דרישה לשלם 300 שקל שצצו כחוב מסתורי ובלתי מוסבר. כסטודנטית ששילמה על הלימודים הגבוהים בעצמה, היא הייתה לדבריה "בלי שקל על הנשמה". מיכל: "בכיתי לסגנית שאין לי כסף, התחננתי. כשראיתי שאין עם מי לדבר פשוט זייפתי את אישור הלימודים מחברה שלי".

אימה של רחלי שלמדה בסמינר "כהנא" בבני ברק, מספרת שטרטרו את ביתה כשהלכה ללמוד הנדסאית מכשור רפואי במכללת "מבחר" החרדית בבני ברק. "כשהיא נרשמה היא לא הביאה למכללה את ציוני מבחני החוצים, אז הם דרשו את זה ממנה לקראת קבלת התעודה. ללא הציונים מהסמינר, היא לא הייתה יכולה לקבל תואר של הנדסאית. רק אחר שהוציאו לנו במשך כמה חודשים את הנשמה ודרשו 250 שקל על הדפסת הנייר, בלי להעניק לנו חשבונית - עשו טובה ושחררו את הציונים".

"אשתי למדה מדעי המחשב בסמינר 'בנות אלישבע' בירושלים, ואחר כך השלימה לתואר בשלוחה החרדית של מכון טל", משתף אבי. "כדי לקבל את התואר, היא נדרשה למסמך מהסמינר. אבל אז הם דחו אותה בלך ושוב והמציאו שחסרים לה ימי נוכחות ביהדות. הם דרשו ממנה לקחת חוברות ולמלא אותן. כאשר על כל חוברת עבודה שהודפסה בסמינר, הם דרשו 150 שקל! מיותר לציין שלא קיבלנו בתמורה חשבונית".

הטפות ונזיפות

אבי מתאר מוטיב חוזר נוסף שעלה אצל כלל המרואיינות. הוא מספר שכאשר הגיעה אשתו לבסוף לקחת את התעודה, היא ננזפה על ידי המזכירה, ועד שלא פרצה בבכי הטענות שהוטחו בה לא פסקו.

הודיה, 34, למדה את לימודי הבכיר שלה בסמינר 'דרכי רחל' בירושלים. כאשר ביקשה מהסמינר מסמך שנדרש עבור קבלת התעודה שלמדה במסלול החרדי הנפרד במכללת אונו, היא מתארת שחטפה נזיפות משפילות מהמזכירה. לדבריה, זו הטיחה בה שאינה אמורה להתגאות בכך שהלכה ללמוד במקום ש"דעת הסמינר אינה נוחה ממנו". הודיה, שכבר הייתה אז אימא לילדים, לא נבהלה והשיבה לה כי הלכה ללמוד על נוער בסיכון. "ומי יטפל בנוער החרדי אם לא אנשי מקצוע מתוך המגזר?", ענתה לה.

רות, בת 23, שלמדה אף היא בסמינר 'עלי באר' בירושלים, הסתירה מההנהלה את העובדה שהיא לא ממשיכה לי"ג-י"ד והתנהגה כאילו תמשיך ללמוד בסמינר - כדי שלא יכעסו עליה. כשהגיעה לרגע האמת בו רצתה להירשם במכללת אופק החרדית, היא נדרשה להביא תעודת סיום לימודים מהסמינר. הסמינר דרש מאימה, אישה אמריקאית שבקושי דוברת עברית, לבוא לשיחת נזיפה. האם ישבה שם קרוב ל־3 שעות וקיבלה גערות מהמנהל ומהמנהלת על איך שהיא 'הורסת את הנשמה של הבת שלה'. רק לאחר מכן ניאותו בסמינר לשחרר את התעודה של רות.

מסמינר פויירשטיין סירבו להגיב.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הפיקוח במחוז החרדי הבהיר להנהלת הסמינר שעליה לספק את אישור הלימודים הנדרש ללא התניה. בוגרת שלא קיבלה תוכל לפנות להנהלת המחוז החרדי במשרד שתנפק לה את האישור. בנוסף, מנהל המחוז ייפגש בימים הקרובים עם איגוד הסמינרים ויעביר את ההנחיות וההבהרות בנושא".