"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צעד של שקיפות בממשלה

משרדי הממשלה יחויבו לפרסם אחת לרבעון את התקשרויותיהם עם גורמים חיצוניים

,עודכן
"איננו יכולים לנהוג אחרת". שרת המשפטים איילת שקד // צילום: הדס פרוש, פלאש90 // "איננו יכולים לנהוג אחרת". שרת המשפטים איילת שקד

משרדי ממשלה יחויבו לפרסם את התקשרויותיהם עם גורמים חיצוניים אחת לרבעון. כך קובע נוהל חדש של היחידה הממשלתית לחופש המידע, והוא יחל בשנה הקרובה. משרדי הממשלה ויחידות הסמך יחויבו לפרסם את ההתקשרויות, פרט לכאלה בעלי רגישות מיוחדת.

ההתקשרויות עם הגורמים החיצוניים יתפרסמו באתר המרכזי לחופש המידע, שם יתפרסם מידע רב אודות התקשרויות המדינה ובהם נתונים אודות שם הספק, סכום ההתקשרות, נושא ההתקשרות ואת סיבת הפטור ממכרז. הדו"ח שיפורסם לא יכלול נתונים שסומנו כרגישים בשל חשש לפגיעה בפרטיות, בביטחון המדינה או בסוד מסחרי.

ההחלטה לייצר דו"ח ייעודי למסירת מידע אודות התקשרויות המדינה התקבלה לאור ההכרה בחשיבותו של מידע זה, כמו גם בצורך לפרסמו באופן סדור, שיטתי ואחיד, ללא תלות בהגשת בקשה לפי חוק חופש המידע. באופן זה גם מקווים למנוע עומסי עבודה במשרדי ההמשלה שנגרמו לאור בקשות חוזרות ונשנות להנגשת מידע זה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה כי "איננו יכולים לנהוג אחרת מאשר לקדם יוזמות של שקיפות. הדברים אמורים ביתר שאת בעת שאנו עוסקים בניהול כספי הציבור".

שר האוצר, משה כחלון ציין כי "אנחנו ממשיכים להוביל מגמה של שקיפות בממשלה מתוך אמונה שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. המידע הזה הוא מידע של הציבור וככזה הוא צריך להתפרסם ולהיות נגיש ככל שניתן. אנחנו מתכוונים להמשיך במגמה הזאת ולשתף את הציבור ככל שניתן, ודאי כאשר מדובר בכספי ציבור".

דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני כחודשיים העלה כי במשרד התחבורה, למשל, קיימים ליקויים רבים בעבודת ועדת המכרזים של המשרד, וכי נעשה שימוש נרחב בתקנות הפטור ממכרז – שלא בצדק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר