"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח העוני האלטרנטיבי: יותר ממיליון ילדים חיים באי ביטחון תזונתי

המחקר של ארגון לתת מדגיש את קשיי ההישרדות שאיתם מתמודדות משפחות רבות על רקע עליות המחירים במשק • 23.3% מכלל משקי הבית בישראל מוגדרים כעניים • 20.1% מהמשפחות קרובות לקו העוני • מדובר בעלייה גבוהה ביחס לתקופה שלפני הקורונה

,עודכן
0השמעה
חלוקת מזון לנזקקים בראשל"צ (ארכיון), צילום: לירון מולדובן

תמונת מצב עגומה משתקפת מדו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2022:הגידול במספר העניים מהיר יותר מהגידול של האוכלוסייה.

הדו"ח, שמפרסם ארגון לתת, מציף את השאלה באשר למחיר שגובה עליית המחירים במשק ויכולת ההישרדות של משפחות רבות בעקבותיה. שיעורי העוני בדו"ח גבוהים יותר מהשיעורים בדו"ח העוני הרשמי של הביטוח הלאומי אשר אמור לצאת בימים הקרובים. הסיבה היא ששני הדו"חות בוחנים פרמטרים שונים.

הסקר נערך בקרב 507 אנשים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד מגדיר עוני כמצב של מחסור משמעותי ביחס לצרכים הבסיסיים לקיום בכבוד ובודק את רמת המחסור של משקי הבית בהקשר של חמישה ממדים המרכיבים את רווחתם של אנשים.

23% מהמשפחות חיות מתחת לקו העוני (להמחשה),צילום: עמי שומן

מהנתונים עולה כי בישראל חיות בעוני כ־698 אלף משפחות, המהוות 23.3% מכלל משקי הבית בישראל. מדובר ב־2,626,000 אנשים. עוד עולה מהסקר כי שיעור משקי הבית הנמצאים בקרבה לעוני על פי הכנסה עומד על 20.1% - כחמישית ממשקי הבית בישראל. מדובר במספר גבוה ביחס לתקופה שלפני הקורונה, אז הוא עמד על 14%.

בסוגיית הביטחון התזונתי עולה מהדו"ח כי "קו הרעב" – הסכום הנדרש למשפחה ממוצעת בת חמש נפשות עבור רכישת סל מוצרים בריא - הוא 3,431 שקלים בחודש, 1,347 שקלים יותר מהממוצע. המשמעות: יותר ממיליון ילדים חיים באי ביטחון תזונתי, מתוכם יותר מ־600 אלף חיים באי ביטחון תזונתי חמור.

"ללא סדר עדיפויות לאומי תופעת העוני תמשיך לגדול", מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב (להמחשה),צילום: ארגון לתת

ערן וינטרוב, מנכ"ל לתת: "במהלך עשרים השנים האחרונות מספר העניים בישראל כמעט הוכפל, על אף שהאוכלוסייה גדלה רק בכ-50%. ללא סדר עדיפויות לאומי ראוי המגמה הזו תימשך ובשנה הקרובה עלולה להחריף עקב עליית הריבית במשק, התגברות יוקר המחיה והמיתון הצפוי. לממשלה הקרובה יש הזדמנות לממש את ההבטחות שניתנו להקצאת מיליארד שקלים לטיפול באי הביטחון התזונתי ולעשות את הצעדים הדרושים שלהם אנחנו מחכים 20 שנה".

מהביטוח הלאומי נמסר: "דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מתבסס על נתונים מנהליים של כלל האוכלוסייה ולא על מדגם מצומצם של מאות אנשים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר