"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אמה של תאיר ראדה חושפת הכל

בראיון לערוץ 20 מפנה אילנה ראדה אצבע מאשימה לחברותיה של תאיר: "זה לא אינסטינקט אימהי" • על הבוקר בו הכריזה המשטרה על זדורוב כרוצח: "אז הגעתי למסקנה שהם לא רוצים לדעת את האמת"

,עודכן
"הגעתי למסקנה שהם לא רוצים לדעת את האמת". אילנה ראדה // צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני // "הגעתי למסקנה שהם לא רוצים לדעת את האמת". אילנה ראדה

בראיון לתוכנית "הכל לציטוט" של ליאור דיין, שישודר בערוץ 20 ביום שלישי הקרוב, אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, מפנה את האצבע לחברותיה של תאיר. היא סיפרה כי עוד באותו בוקר, טרם הכריזה המשטרה על זדורוב כחשוד העיקרי במעשה, חשדה כי המשטרה לא עושה מאמצים כנים ללכוד את הרוצח האמיתי.

"יש הרבה דברים בהתנהלות, גם של אותו יום, השבעה, שלא הייתי בפוקוס בכלל, מה קורה בבית, אני לא זוכרת אפילו מי בא ומי לא בא. הייתי כמו רובוט. אבל היו סימנים, שהכנסתי ל'הארד-דיסק' ושמרתי. שאמרתי 'את זה אני חייבת לשמור'. קודם כל זה שאף אחד באותו יום לא שם לב לאיפה תאיר הולכת, שהיא לא חוזרת, אף אחד לא שואל ואף אחד לא מתקשר. איך החברה הזאת, לא התקשרת באותו יום בצהריים. כשחברה אומרת לי שהיא הייתה ברבע לשתיים בתוך תא השירותים ורק בדיעבד, אחר כך כשאני מגיעה למשפט אני מגלה שזה היה בין השעות האלה, הרצח, אז אני עושה 1+2 ואני מבינה..."

דיין: "למשטרה היא אומרת את זה?"

ראדה: "כן, רק אחר כך".

דיין: "ואמרת שגם בשבעה היה איזשהו סימן..."

ראדה: "גם, מגיעות אלי קבוצה של חברות, כביכול לנחם אותי ולהיותסביבי. מגיעה כל הקבוצה, אני רואה שתיים הולכות, מתבודדות בצד ומתלחשות. כל הקבוצה בוכה, נרגשת, השתיים האלה עם פנים אטומות שלימים יגידו שהרבה דברים קשורים לבנות האלה. אני אומרת, כמה צירופי מקרים יכולים להיות על חמש נקודות".

דיין: "אני יושב ומדבר איתך ואני לוקח בחשבון שאת אמא ויש דבר שנקרא 'אינסטינקט של אימהות', אבל בעצם מה שאני מבין זה שאת מפנה את האצבע לחברות..."

ראדה: "זה לא אינסטינקט אימהי..."

דיין: "בקרב אותן חברות, האם יש מישהי ספציפית? את לא צריכה להגיד את השם שלה, אבל האם יש מישהי ספציפית...?"

ראדה: "הייתי רוצה לחשוב שלא אבל אני חושבת שלאור כל הראיות ולאור כל ההתנהלות בבית המשפט, לצערי קשה לי להתנתק מזה".

דיין: "ואז מגיע יום אחד שבו את שומעת על זדורוב. את לא מאמינה שזה הוא, נכון?

ראדה: "לא"

דיין: "למה?"

ראדה: "שוב, השאלות נשאלו מלכתחילה. אני ביום שהייתה הישיבה עם חברי המועצה וצוות החקירה, לפני שיצאו בהודעה לתקשורת על מסיבת העיתונאים של צוות החקירה, אני ישבתי עם כל הצוות באותו חדר. הם הסבירו לי את ההליך, הם הסבירו לי את מי הם תפסו, הם הסבירו לי איך הגיעו לזה, את המסקנות, ואז נחרצות הוא אמר לי, דאז, אזולאי החוקר הראשי שמאה אחוז זה הרוצח של תאיר. כשהוא סיים את דבריו ביקשתי ממנו רשות דיבור ואמרתי לו שבסופו של יום אני אצטרך לעשות את ה'וי' ולהגיד באמת אם זה נכון או לא נכון ויש לי כמה שאלות אליו..."

אילנה ראדההתראיינה לפני מספר ימים למגזין "שישבת" שלישראל היום, וסיפרה על חייה ללא בעלה, שמואל, שנפטר לאחרונה ועל הרצח שקרע את משפחתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר