"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
צפו

נעמה יששכר שוברת שתיקה: "לא ידעתי שהסמים בתיק שלי - הלב שלי נפל"

בראיון חושפני נעמה מספרת על הרגע שבו נמשכה והובלה לחדר בשדה התעופה שבו נערך חיפוש בחפציה • לדבריה, במהלכו לא נכחה מתרגמת והיא לא הבינה מה קורה • "ידעתי שהמצב גרוע, אבל לא הבנתי עד כמה הוא יכול להיות גרוע" • יחד עם 40 נשים בתא וללא מוצרי היגיינה בסיסיים החלה ללמוד רוסית • "הפרדתי בין האנשים הגדולים בשלטון לסוהרים שראיתי ביום-יום"

,עודכן
0השמעה
נעמה יששכר שוברת שתיקה, צילום: צילום מתוך הראיון באן.בי.סי

"זה לא היה בכוונה, לא ידעתי שהסמים בתיק שלי" -כך אמרה אתמול (רביעי) נעמה יששכר בראיון חושפני לרשת אן בי סי. יששכר סיפרה על הרגע שבו התגלו הסמים בין חפציה, על תנאי המאסר הקשים וכיצד צלחה אותם ועל הספר שהיא כותבת על החוויה המטלטלת.

בראיון אמרה כי "הלב שלי נפל" כאשר הרשויות ברוסיה גילו שקית ניילון בין חפציה ובתוכה חשיש. לדבריה, קודם לכן היא נמשכה והובלה לחדר שבו נערך החיפוש, כאשר במהלך החיפוש לא נכחה אף מתרגמת. היות שהיא לא מדברת רוסית, היא הייתה מבולבלת ולא ידעה מה בדיוק קורה.

בזמן שהמתינה 20 שעות למידע בנוגע למצבה, פנתה לשגרירות ישראל. "ידעתי שהמצב ככל הנראה גרוע, אבל לא הבנתי עד כמה הוא יכול להיות גרוע. זו אחת המדינות הגרועות ביותר למקרה מסוג זה", אמרה.

לחלוק תא עם 40 נשים

בזמן שהייתה כלואה, היא לימדה את עצמה רוסית כדי להבין טוב יותר כיצד מתפתח המקרה שלה. היא הסתובבה בכמה מתקנים, בין השאר בבית מעצר לנשים, שבו חיכתה למשפט במשך שישה חודשים. שם חלקה תא עם עוד 40 נשים והותרה לצאת רק שעה אחת ביום. היא לא קיבלה נייר טואלט, שמפו או אפילו מוצרי היגיינה נשיים, וסמכה על אימה שתספק את הסחורה הדרושה.

יששכר מתראיינת על רקע המקרה של כוכבת הכדורסל בריטני גרינר, שהודתה בשבוע שעבר באשמת סמים בבית המשפט במוסקבה, והיא עומדת בפני עד עשר שנות מאסר. משפחתה וחבריה מגבירים את הקריאות לממשלת ארה"ב לעשות יותר כדי לשחרר אותה.

הביאה לה מוצרים בסיסיים לכלא. נעמה לצד אימה,צילום: באדיבות המשפחה

"אני יודעת מה היא עוברת", אמרה בראיון, "אני רואה את הסרטונים שלה ואני כאילו מכירה את האולם הזה".

יששכר, שכותבת ספר על החוויה שלה, אמרה שהיא ניסתה להישאר חיובית לאורך כל תקופת המאסר שלה, לנהל יומן הכרת תודה ולהתיידד עם כמה מחבריה לתא. בין השאר, תמיד הקפידה להודות לשומרי הכלא.

"הפרדתי בין האנשים הגדולים בשלטון, שמחליטים אם אני שם או לא, לבין האנשים שאני רואה ביום-יום", סיפרה, "אני חושבת שבזכות זה הצלחתי לחייך לסוהרים, להגיד תודה, להתפלל בכנות מכל הלב, לחשוב: 'וואו, החיים שלי כל כך עשירים, כל כך מלאים'".

View this post on Instagram

A post shared by Naama Issachar (@_inaama)

לשאלה איזה מסר היא תמסור לגרינר, ענתה יששכר: "שתנסה לחייך. זה עוזר גם אם נראה שלא. זה ממש עוזר".

עוד הוסיפה: "אני חושבת שיש כל כך הרבה כוח במה שאנחנו מאמנים את המוח שלנו לחשוב. היה משהו שקראתי, והוא באמת שינה את כל מה שחשבתי. זה היה ציטוט שאמר שאם אתה לא יכול לשנות שום דבר אחר, אתה יכול לבחור לשנות את דעתך. זה היה כל כך פשוט".

כזכור, יששכר נידונה לשבע וחצי שנות מאסר ב-2019, אך בילתה פחות משנה בכלאוהשיגה חנינה נכספת מהנשיא ולדימיר פוטין בעזרת רה"מ דאז בנימין נתניהו.

יששכר בבית המשפט הרוסי. ארכיון,צילום: אי.אף.פי

בפוסט שהעלתה לאינסטגרם לאחר הראיון, כתבה: "זה קרה. אחרי שנתיים של שתיקה, ידעתי שהגיע הזמן לדבר. הסיבה שהחלטתי לצאת עם הסיפור שלי עכשיו הייתה בעיקר כדי להראות סולידריות עם החוויה הטרגית, אם כי הדומה, של בריטני גרינר. אם משהו מזה יעזור לה, עשיתי את העבודה שלי. מחשבותיי ותפילותיי יוצאות לבריטני, יחד עם אהוביה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר