שעת המבחן של תושבי חיפה: מגדלור השפיות מול העשבים השוטים

בתוך כל החושך ששטף את המדינה שלנו השבוע, נאחזתי בכמה נקודות של אור.למשל, כשתושבים ערבים המתגוררים בשכונות מעורבות ליוו במהלך חג השבועות לבתי הכנסת את השכנים שלהם, המתפללים היהודים, כדי לוודא שאיש לא יפגע בהם חלילה. כשהם סיפרו לי על המחווה המרגשת הזאת, הרגשתי תקווה. כששתי קבוצות כדורגל חיפאיות, אחת מבת גלים ואחת מוואדי ניסנאס, ארגנו משחק ידידות לקירוב לבבות, הרגשתי תקווה. כשקבוצה של הורים וילדים, נוצרים, מוסלמים ויהודים, נפגשה בטיילת לואי לפעילות משותפת, הרגשתי תקווה. זאת חיפה במיטבה. בני האור שמתעקשים לנצח את בני החושך.

בתוך המערבולת הרגשית שאפיינה את השבוע הזה פעלתי בשני מישורים: האופרטיבי והחברתי. במישור האופרטיבי נערכו תדרוכים יומיים עם צמרת העירייה ועם גורמי הביטחון השונים, ובראשם המשטרה. עם תחילת המהומות הקמנו סמוך למושבה הגרמנית חפ"ק עירוני, ומשם קיבלנו בכל ערב תמונת מצב עדכנית. ליוויתי את הכוחות, סיירתי בשכונות וראיתי חיפה שלא האמנתי שאראה אי־פעם. היו רגעים שבהם כולנו חששנו מאובדן הזהות של העיר.

זה המקום להגיד מילה טובה לאנשי כוחות הביטחון, שפעלו בנחישות וברגישות, ואף סיכנו את חייהם כדי להשליט סדר בעיר.

במישור החברתי פעלתי כאזרחית, כמו אזרחים רבים אחרים, מה שנקרא "הרוב השקט", להרגעת הרוחות בעיר. בשבוע שעבר יזמנו מפגש של אנשי דת חיפאים משלוש הדתות. נכחו בו גם מנהיגים מקומיים, יהודים וערבים. היה חשוב לי לגייס אותם לפעולה למען השפיות ונגד הקיצוניות שאיימה להשתלט גם על חיפה, ולרגעים אף הצליחה.

כולם נרתמו, הבינו את גודל השעה. ידעתי שאם לא נפעל ומהר, העשבים השוטים ישתלטו על גינת החיים המשותפים ולא יותירו ממנה זכר. כאב לי לראות את חיפה מדממת - אנשים שנפגעו במהלך ההתפרעויות, עסקים שניזוקו, אש שהוצתה. פגשתי כמה מקורבנות השנאה וביקשתי לחזק אותם. הם חיזקו אותי לא פחות, כשאמרו לי שלמרות האלימות והשנאה שחוו על בשרם, הם עדיין מאמינים בדנ"א החיפאי.

גורמים קיצוניים שהגיעו מחוץ לחיפה בחרו להשתולל בה ולהבעיר אותה דווקא בגלל מה שהעיר מסמלת - חיים משותפים, סובלנות ושפיות. בימים כאלה נדרשת מנהיגות אחראית שתפעל לכיבוי הלהבות ולא להעצמתן. לא חסרים כאלה שביקשו, ועדיין מבקשים, ללבות את האש.

השיח שניהלתי, המפגשים עם התושבים היהודים והערבים - חלקם היו טעונים - העבודה המשותפת מול המשטרה, השב"כ וכיבוי האש; כל אלה הרחיקו מכאן בסופו של דבר את הקיצונים והשאירו אותנו לאחות את השברים ולשקם את ההרס ש"הצליחו" לחולל בכמה ימים של זעם.

תם ולא נשלם. עכשיו זו שעת המבחן של תושבי חיפה, היהודים והערבים. אמרתי השבוע שחיפה היא מגדלור; אם יכבה אורו, תאבד כל החברה הישראלית את דרכה והחושך ישתלט עליה. אסור לנו לתת לזה לקרות.

עיריית חיפה יצאה השבוע בקמפיין "אין לנו חיפה אחרת". יהודים וערבים מכל תחומי העיסוק הצטרפו אלינו בקריאה החשובה הזאת. הצטרפו גם אתם, כי כולנו רוצים את חיפה בדיוק כפי שהיא, וככל שזה תלוי בי (ואני משוכנעת שגם בכם), כך היא תישאר - מגדלור של שפיות וקבלת האחר.

הכותבת היא ראש עיריית חיפה