"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"כולנו חלמנו רק על ירושלים"

במקביל ליום ירושלים, היום מצוין יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה • הטקס הממלכתי - בשעה 12:30 בהר הרצל

,עודכן
יהודי אתיופיה בדרכם ארצה // צילום: נתן אלבר, לע"מ

"נרדמתי כשאני חושב על ירושלים":רבים לא יודעים זאת, אך יום ירושלים הוא גם יום הזיכרוןליהודי אתיופיהשנספו בדרכם ארצה. עבור בני הקהילה, זהו זמן לחזרה בזמן לימים שבהם עשו את המסע שלהם לירושלים עם יקיריהם, שחלקם לא הצליחו לשרוד את הדרך. הטקס הממלכתי יתקיים היום בשעה 12:30 בהר הרצל שבבירה, ברחבת קבר הרצל.

בסקר שנערך רק לפני כמה חודשים במכון "מדגם" נמצא כי 47% מאוכלוסיית ישראל לא יודעים כי יום זה קיים. 42% יודעים כי היום קיים, אך לא יודעים מתי הוא מתרחש. את הנתונים הללו העלתה שוב מנכ"לית עמותת פידל לחינוך ולשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, מיכל אברה סמואל, שאיבדה את בן דודה וחבר שאיתו הלכה במסע. "כיום יש ניצנים ראשונים בחברה הישראלית והתקדמות בהכרה במסעות הללו כסמלים לאומיים לאהבת הארץ וירושלים. יש טקס ממלכתי ויום ירושלים עצמו מהווה את יום הזיכרון המרכזי לאלו שנספו בדרכם. אך זה לא מספיק. המסעות שיוצאי אתיופיה עברו והאנשים שנספו בדרך לא זוכים להכרה שמגיעה להם. זה צריך להיות חלק גדול מהתרבות הישראלית הטבועה בנו", היא אומרת.

אברה סמואל וטספה אחיהון

מנהל תוכנית גישור במחוז מרכז, זמנה טספה אחיהון, עובד בעמותת פידל 13 שנה ולו סיפור עלייה מרתק. "משנות צעירותי, גדלתי על ברכי סיפורי ירושלים ונפלאותיה. ירושלים היתה נצורה בליבי והיתה אהבתי הראשונה. כמוני גם אמי, אבי, אחיי ואחיותיי כספו אליה. נרדמתי כשאני חושב על הסיפורים של ירושלים ובבוקר קמתי בתקווה לראותה בחיי", הוא מספר. "בגלל הקשיים שהשלטונות הרעיפו על מי שרצה לעזוב, ההתארגנות למסע התבצעה בסתר. יום אחד אבי אסף את כולנו וסיפר לנו בדמעות שאנחנו יוצאים למסע. אני זוכר את הרגעים האלו, רגעים מלאי תקווה וכמיהה. סוף סוף, הסיפורים שאיתם נרדמתי וקמתי הולכים לקום לתחייה".

יומיים לאחר מכן הם כבר היו בדרכם. לדבריו, אי אפשר היה להתעלם מהתחושה שגם הם כמו יוצאי מצרים בדרכם לארץ המובטחת. "ההליכה היתה קשה ומטלטלת מאוד. תנאי מזג האוויר היו קשים והיה פחד מהמפגשים עם שודדים חמושים. אך ירושלים תמיד עמדה לנגד עינינו. היא זו שנתנה לכולנו את הכוח להמשיך. במשך כשלושה שבועות זה נמשך, בשלב מסוים נגמרו לנו המים ואנשים החלו למות. בכוחות אחרונים הגענו למקום שבו התרכזו היהודים שהצליחו לשרוד". כעבור כשבועיים נודע להם כי בקרוב יעלו על מטוס לארץ. ואכן, כך היה. "כשראינו את ירושלים לראשונה, היתה תחושה של אי־הבנה. לא ידענו איך לעבד את המפגש בין המציאות והסיפורים שעליהם גדלנו. למרות ובגלל זאת, ירושלים נשארה האהבה הראשונה שלי".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר