"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מביים החטיפה בחברון נקנס ב-5000 שקלים

בית המשפט גזר על ניב אסרף שישה חודשי עבודות שירות • על ערן נגאוקר שסייע לו בביצוע הדיווח הכוזב, נגזרו שלושה חודשי שירות • עלויות הקפצת השווא של כוחות הביטחון: 625 אלף שקלים

,עודכן
הקפיצו מדינה שלמה. ניב אסרף (מימין) וערן נגאוקר // צילום: אורן בן חקון

בית משפט השלום בירושלים גזר הבוקר (ראשון) שישה חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך 5000 שקלים על ניב אסרףשביים את חטיפתולפני שלוש שנים. על ערן נגאוקר, שסייע לו בביום החטיפה, נגזרו שלושה חודשי שירות.

השניים הורשעו בהסדר טיעון, לפיו בדו את חטיפתו של אסרף בשל חובות ההימורים שלו. בעקבות המעשה הוקפצו כוחות ביטחון רבים, ולאחר מכן פרצו הפרות סדר באזור חברון.

בקשת הפרקליטות, להטיל על אסרף ונגאוקר עונשי מאסר בפועל שבין 10 ל-26 חודשים, לא התקבלה על ידי השופט. יחד עם זאת, שופט השלום קיבל את בקשת הפרקליטות לעיכוב ביצוע גזר הדין, כדי לשקול אפשרות ערעור על הפסיקה.

עורכת הדין אפרת פילזר ביזמן, מפרקליטות מחוז ירושלים, סברה כי היה צורך להחמיר במידת העונש. "ניב אסרף וערן נגואקר הורשעו במסירת ידיעות כוזבות על חטיפה, וגרמו להקפצה של כוחות ביטחון רבים לאזור חברון, והכל במטרה להשיג רווח כספי. הפרקליטות ביקשה להטיל על הנאשמים עונשי מאסר וטענה כי חומרת המעשה – סיכון חייהם של החיילים והשוטרים שהיו מעורבים במבצע והמשאבים הרבים שהושקעו על מנת לאתר את השניים – מצדיקה ענישה משמעותית ומרתיעה.

מדובר במעשה מתוכנן מראש של ביום חטיפה שנמשך שעות רבות באזור רגיש, שנה לאחר אירוע חטיפת שלושת הנערים ז"ל. בית המשפט הטיל על הנאשמים עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וקנס כספי. הפרקליטות תלמד את גזר הדין ותשקול צעדיה".

עורך הדין עידן גמליאלי, שייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את ערן נגאוקר, הגיב על החלטת בית המשפט: "ערן הביע חרטה על האירוע וציין כי לא הייתה בכוונתו לגרום להיסטריה ציבורית. בית המשפט קיבל את טענותינו וגזר על ערן עונש מידתי המתחשב ברמת הענישה בעבירות דומות וכן בנסיבות האישיות ובכלל זה, שמדובר בצעיר ללא עבר פלילי ששיקם את חייו לאחר האירוע".

ביום החטיפה - שנה לאחר רצח שלושת הנערים

כזכור, הפרקליטות הגישה תביעה כספית בשם מערכת הביטחון והמשטרה, בסך של625 אלף שקליםנגד ניב אסרף וערן נגאוקר. הסכום ביטא את עלויות החיפושים שנערכו על ידי המדינה. בנוסף, תזמון "החטיפה" היה רגיש במיוחד מאחר שקרתה בדיוק שנה לאחר חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שער, יעקב פרנקל ואיל יפרח ז"ל, מה שכזכור, הוביל למבצע צוק איתן ברצועת עזה. בעקבות ביום החטיפה של אסרף לחברון במהלך חג הפסח, כוחות צבא ומשטרה גדולים הוקפצו לשווא במטרה למצוא את ה"חטוף".

בהמשך התברר כי אסרף ניסה להסתתר לכאורה כדי לברוח מנושים אלימים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר