"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אישום: כך ביים אסרף את חטיפתו

הפרקליטות הגישה כתב אישום כנגד החייל וחברו שבדו את חטיפתם והקפיצו מדינה שלמה • על פי כתב האישום החליט לעשות כן בשל חובות ופרידה מבת זוגתו

,עודכן
אסרף מנסה להסביר את "החטיפה" // צילום: דודו גרינשפן // אסרף מנסה להסביר את "החטיפה"

ניב אסרף וערן נגאוקר, בני 22 מבאר שבע, הואשמו היום בבית משפט השלום בירושלים, שבדו סיפור חטיפה. התובע עו"ד בני ליבסקינד, מפרקליטות מחוז ירושלים, מאשים אותם בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת וקבלת דבר במרמה.

בכתב האישום נטען כי בתחילת אפריל, במהלך נסיעתם של ניב אסרף וערן נגאוקר לעבר קריית ארבע, סיפר אסרף לחברו כי בכוונתו להיעלם, וזאת לדבריו על רקע פרידה מחברתו על מנת שהפרסום יביא לכך שחברתו תדאג לו.

Newsenders

בהגיעם לקריית ארבע תכננו השניים כיצד יביימו את ההיעלמות וחיפשו אחר מקום מסתור. בשלב מסוים, כפי שסיכמו, יצא אסרף למקום המסתור שבחר ונשאר שם, כשהוא משאיר את מכשיר הטלפון הנייד ברכב, וזאת בכדי למנוע את איכונו. בהתאם לתכנון, יצא נגאוקר מקרית ארבע, עצר בצד הדרך, הוציא אוויר מגלגל הרכב, החליף לגלגל הרזרבי שהיה בתא המטען ופנה חזרה לכיוון קריית ארבע.

בהגיעו לכניסה לקריית ארבע, ניגש לרכב משטרתי שעמד בצד הדרך ודיווח לשוטר דיווח כוזב לפיו חברו ירד מרכבו, צעד לעבר כפר ערבי ולא שב משם בחלוף כחצי שעה. השוטר הורה לו להתקשר למוקד 100, ונגאוקר עשה זאת, ביודעו כי מדובר בדיווח כוזב וזאת במטרה להביא להקפצת כוחות משטרה וצבא רבים למקום שיתחילו לחפש את חברו ולצורך פרסום דבר החשד לחטיפה באמצעי התקשורת.

בעקבות הדיווח הופעל נוהל חירום מחשש לחטיפה, במסגרתו הוקפצו לאזור כוחות ביטחון רבים שכללו בין היתר אלפי חיילים, יחידות מיוחדות, כלי טיס ואמצעים נוספים. בנוסף לכך, הונחו מחסומים רבים על צירים במרחב עציון ויהודה וכן החלו סריקות בכפרים הסמוכים למקום תוך הטלת מגבלות על תנועת תושביהם. במספר מקרים, יודו אבנים לעבר כוחות הצבא שסרקו את האזור בחיפושיהם אחר ניב אסרף. כל אותה עת, המתין אסרף במקום המסתור כשהוא יודע כי מחפשים אחריו וכן שומע את רכבי החירום היוצאים לחפשו.

סמוך לשעה שבע בערב, מסר נגאוקר במשטרת חברון הודעה מפורטת במסגרתה שב וחזר על גרסתו להשתלשלות האירועים כשהוא יודע כי מדובר בדיווח כוזב ומודע לחיפושים שמתבצעים בעקבות דיווחו זה.

כתב האישום נטען עוד כי בחודשים שקדמו לאירוע, נטל ניב אסרף חלק בהימורים בלתי חוקיים, במסגרתם נותר חייב סכומי כסף של כמה עשרות אלפי שקלים לגורמים שונים. בשל כך גמלה בליבו ההחלטה להתחמק מתשלום חובותיו, וזאת באמצעות יצירת מצג שווא לפיו נחטף בידי מחבלים סמוך לחברון. את מצג השווא האמור, הגה ניב אסרף במטרה לגרום לפרסום דבר חטיפתו לכאורה באמצעות כלי התקשורת, באופן שייוודע לציבור ובמסגרת זו גם יגיע לידיעת בעלי חובו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר