"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נחשפו מכתבי ז'בוטינסקי: "לא נשארו לי בקשות - רק להיות איתך"

מרגש: מכתבים שכתב זאב ז'בוטינסקי לאשתו ולבנו, מעט לפני מותו, נחשפים • על המרחק מהם הוא כתב: "מכל המרירות שבלעתי בחיי, זו הגרועה ביותר"

,עודכן
זאב ז'בוטינסקי // צילום: מתוך ויקיפדיה

המכתבים נחשפים: לרגל יום ז'בוטינסקי והאזכרה הממלכתית לזכרו שתתקיים היום במלאת 78 שנים לפטירתו, נחשפים מכתבים של מייסד התנועה הרוויזיוניסטית אל רעייתו יוענה ובנו ערי, זמן קצר לפני פטירתו בניו יורק בשנת 1940.

משפחת ז'בוטינסקי היתה מפוזרת ברחבי העולם. זאב שהה בניו יורק במטרה לגייס את יהדות ארה"ב למפעל הציוני, יוענה היתה בלונדון והמתינה לאשרת כניסה לארה"ב, ובנם ערי היה עצור בכלא עכו עם שאר מעפילי האונייה "סקריה" שהגיעה לארץ ישראל כחלק מעליית "אף על פי", מפעל ההעפלה הבלתי־חוקי הרוויזיוניסטי, שלו היה אחראי ערי.

הקמת מחנה בית"ר

לאחר פטירת זאב ז'בוטינסקי שחררו הבריטים את ערי ואפשרו לו לצאת להלוויית אביו בניו יורק. במכתב ששלח לבנו ערי ימים ספורים לפני פטירתו, כתב האב לבנו על מחנה הקיץ של חניכי תנועת בית"ר בארה"ב, שם ימצא לבסוף את מותו מאוטם שריר הלב. "האונייה שתפליג מחר אמורה לקחת מכתבים לארץ ישראל, כך שאולי המכתב הזה יגיע אליך. אמא עומדת לקבל את הוויזה שלה בתחילת אוגוסט. עד כמה שידוע לי, התא שלה בספינת הקיטור נשמר משבוע לשבוע, כך שאני מצפה שהיא תפליג מייד. מי ייתן ואלוהים ישמור עליה במהלך ההפלגה. פרופס עושה ניסים ונפלאות. הוא הצליח להקים מחנה קיץ של בית"ר במרחק של כ־130 מיילים מניו יורק, מקום מלבב ביותר. נמצאים שם כ־120 חניכים, שחלקם בית"רים, ומקרב שאר החניכים רובם מצטרפים מדי יום לבית"ר".

לרעייתו יוענה כתב במאי 1940 על רגשותיו הקשים בעקבות היפרדות המשפחה. "אני מאוד חושש לכתוב לך מה אני מרגיש ומה אני חושב. מכל המרירות שבלעתי במהלך חיי, הגרועה ביותר היא הכוס הזאת: שלושתנו מפוזרים עכשיו. טוב בהרבה היה לשבת איתך עכשיו במרתף עם מסכות ביד או אפילו על האף. לא נשארו לי שום מחשבות ושום עניינים אחרים; בעצם, אפילו לא חלומות או בקשות מבורא עולם, רק להיות יחד איתך. את רשאית לא להאמין, אלוהים איתך. בשבילי עכשיו זה כל העסיס וכל המשמעות שנותרו בחיים; על אף שלא ראוי לי לכתוב מילים כאלה אפילו לך לבדך".

מלאכת איתור ותרגום

גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, אמר כי "בחייהם של ז'בוטינסקי ורעייתו בולטים הפערים העצומים בין האהבה הגדולה וההערצה ההדדית, לבין העובדה שחייהם עמדו בסימן הבדידות והמרחקים הגדולים זה מזה. במכון מתבצעת מלאכת איתור ותרגום מכתביו, מאמריו וכתביו, ולאחרונה תורגמו גם מכתביו האחרונים לרעייתו מ־1940".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר