"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תחזית קודרת של רשות המים: הצפי ל-2019 - שנת בצורת שישית ברציפות
אין בשורה באופק • "צפויה בצורת בשנה הבאה - גם אם החורף יהיה ממוצע ואף יותר" • הגרעון במלאי מקורות המים הוא כ-2.5 מיליארד קוב מים • מפלס הכנרת צפוי להגיע קרוב לקו השחור עד לתחילת עונת הגשמים
תחנת מדידה בכנרת, צפויה להגיע לקו השחור // צילום: גיל אליהו, ג'יני

תחזית קודרת של רשות המים: הצפי ל-2019 - שנת בצורת שישית ברציפות

אין בשורה באופק • "צפויה בצורת בשנה הבאה - גם אם החורף יהיה ממוצע ואף יותר" • הגרעון במלאי מקורות המים הוא כ-2.5 מיליארד קוב מים • מפלס הכנרת צפוי להגיע קרוב לקו השחור עד לתחילת עונת הגשמים

דן לביא
, עודכן

רשות המים מתכוננתלבצורת גם בשנה הבאה. על פי הרשות, הגירעון במאגרי המים הטבעיים אחריחמש שנות בצורת רצופותהוא גדול. גם עם שנת גשם אחת שתהיה ממוצעת, בשילוב עם הפסקת השאיבה מהכנרת למערכת הארצית, האגם הלאומי יישאר בסוף החורף הבא מתחת לקו האדום התחתון.

לקראת סיומו של הקיץ, מקורות המים במדינה נמצאיםבמצב הגרוע מזה שניםבהם הכנרת, האקוויפרים, הנחלים והמעיינות. חלקם אף בדרך לשבור שיאים שליליים היסטוריים של זרימה.

לדוגמה, מפלס הכנרת נמצא כיום בקו גובה של 214.20 – מטר, ועד תחילת עונת הגשמים הוא צפוי להמשיך ולרדת בכסנטימטר בכל יום ולהגיע קרוב לגובה הקו השחור. בנוסף, אם המצב יימשך ככה, בעוד ימים ספוריםה"אי" שנחשף בכנרת, מול קיבוץ מעגן, צפוי להתחבר לחוף.

תחנת מדידה בכנרת, צפויה להגיע לקו השחור // צילום: גיל אליהו, ג'יני

ברשות מציינים, כי הבצורת הקשה בחמש השנים האחרונות הכתה בעיקר במקורות המים בצפון הארץ, אולם גם בשאר מקורות המים ישנם חוסרים עצומים, והגרעון במלאי מקורות המים הוא כ-2.5 מיליארד קוב מים.

הבצורת הקשה לא פסחה על המדינות השכנות לנו והן מתמודדות עם מחסור קשה במים, אשר פוגע במהלך התקין של חייהם שם. להבדיל מהם,מדינת ישראל נערכה לשינויים האקלימייםומתמודדת בהצלחה עם השינויים והמחסור המצטבר במים, באופן שמהווה דוגמה עולמית. בעשור האחרון הוקמו בישראל חמישה מתקני התפלה גדולים המספקים כמות מים השווה לכ-70 אחוזים מכלל המים המסופקים לבית ולעיר, כ-86 אחוזים מכל השפכים בישראל מטופלים ומנוצלים באמצעותם.

התחזיות לחודשים הקרובים המצטברות בימים אלה ברשות המים לקראת הסתיו הקרוב, מצביעות על סיכוי להפוגה בבצורת אותה חווינו בחמש השנים האחרונות. ואולם, המודלים בהם משתמשים בשירות ההידרולוגי שברשות המים, מצביעים על כך שגם בתרחיש של שנת גשם ממוצעת ואף מעט למעלה מכך בשנה הקרובה, הבצורת ההידרולוגית (מצב מקורות המים) צפויה להמשך.

האי בכנרת, צפוי להתחבר לקו החוף תוך מספר ימים // צילום: EPA

הגירעון במאגרי המים שלנו הוא כה גדול, שגם שנת גשם ממוצעת אחת והפסקת השאיבה מהכנרת תותיר אותה בסוף הקיץ הבא מתחת לקו האדום התחתון. תחזיות מדויקות יותר יהיו באמצע חודש ספטמבר, אז רשות המים נערכת לתכנון הקצאות המים לשנת 2019.

שינויי האקלים באים לידי ביטוי בשנים האחרונות בכך שאנחנו חווים שורה של אירועים אקלימיים קיצוניים להם השפעות רבות גם על משק המים: סדרה של חמש שנות בצורת מחד, ושיטפונות הגורמים לנזקים ברכוש ולמרבה הצער אף בנפש, מאידך.

גם אם שאיבת המים מהכנרת תפסק - המפלס ימשיך לרדת בכסנטימטר ביום, תחנת שאיבה של מקורות // צילום: משה שי

ברשות מבהירים כי היא פועלת להתייעלות ועידוד החיסכון, ומניעת בזבוז מים כאורח חיים קבוע. בנוסף נמצאים בהליכי תכנון ומכרוז הקמה של עוד שני מתקני התפלה גדולים, ופעולות נוספות שנועדו לתגבר את מקורות המים לכל השימושים.

"הרשות גם מפתחת כלים לחיזוי זרימות בנחלים בטווחי זמן שונים: מצפי הופעת שיטפונות ועוצמתן בעזרת חיזוי שיטפונות מתקדם, ועד חיזוי עונתי של כמויות המים הצפויות להתקבל בשנה נתונה ובטווחים ארוכים יותר, כמו של מפלס הכנרת הצפוי, זאת כדי לאפשר לכלל הגורמים במשק להתכונן ולתכנן מראש את פעילותם והשקעותיהם באופן מושכל ויעיל".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...