"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחריו המבול? הרב הראשי יתפלל לגשם על האי בכנרת

גשם גשם בוא: 15 שנים לאחר התפילה ההמונית על האי בכנרת - במועצה האזורית עמק הירדן ינסו לשחזר את ההצלחה • "מקווים שגם הפעם זה יעזור"

,עודכן
הרב דוד לאו // צילום: דודי ועקנין

מוריד הגשם: 15 שנים עברו מאז התפילה ההמונית שערך רב המועצה האזורית עמק הירדן על האי המפורסם שנחשף מירידת המפלס בכנרת והפך מאז לסמל הבצורת. היום, כשהכנרת מתקרבת בצעדי ענק לאחת מנקודות השפל החמורות ביותר שידעה, החליטה המועצה שבתחומה נמצאים בעיקר קיבוצים "חילוניים למהדרין", להחזיר עטרה ליושנה ולקחת את היוזמה המוצלחת צעד אחד קדימה.

ב־2002 ערך את התפילה רב המועצה ובתחילת ינואר יערוך את תפילת הגשם ההמונית על האי, הרב הראשי לישראל דוד לאו שנעתר להזמנת המועצה.

"אני קיבוצניק חילוני, אבל בנסיבות האלה שבהן מדינת ישראל לא מציגה פתרון אסטרטגי ארוך טווח ורציני שימלא את הכנרת, אז אנחנו מפעילים את התכנית האסטרטגית האלטרנטיבית שלנו", אמר בחיוך עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן.

"ארובות השמים יפתחו"

שנת 2001 הייתה שנה היסטורית לכנרת. מפלס האגם ירד לשפל הנמוך ביותר שידע והגיע למינוס 214.87 מ'. אז סימנה לראשונה רשות המים קו נוסף לקווים האדומים שהיו עד אז בכנרת: הקו השחור. בשעתו הסבירו מומחי המים כי מתחת לקו השחור העומד כאמור על מינוס 214.87 מ', השאיבה אסורה הן בשל הנזק האקולוגי שעלול להיגרם לכנרת והן בשל הצורך לשמור על רזרבות מינימליות של מים באגם. בתחילת החורף העוקב, של שנת 2002, החליטה המועצה האזורית לקיים לראשונה תפילת גשם על האי המפורסם של האגם.

האי בכנרת // צילום: גיל אליהו/ ג׳יני

"זאת הייתה שנה קשה מאוד ואמרנו בואו נעשה תפילת גשם של בחורים ובחורות ביחד", שיחזר אתמול בחיוך זאב שור (וולוולה) שהיה ראש המועצה האזורית עמק הירדן בשנת 2002. "התייחסנו לזה כאירוע תרבותי, אבל אחרי שבוע נפתחו ארובות השמיים, כל החורף ירד גשם זלעפות והכל היה מוצף".

בחורף של 2002־2003 סגרה הכנרת גירעון של לא פחות מ־5.5 מ', פי 3.5 מהממוצע והעונה הסתיימה כשהמפלס שלה היה רחוק בחצי מטר בלבד מהקו האדום העליון. בימים אלו חוזר המפלס ומתקרב בצעדי ענק לשפל ההיסטורי של שנת 2001 והוא עומד כיום על מינוס 214.39 - מרחק של 47 ס"מ בלבד מהקו השחור. "התחזיות מאוד קודרות ואני מקווה שגם היום התפילה תשנה את התוצאות וארובות השמיים יפתחו", סיכם יהודה ניצני, חבר קיבוץ כנרת שב־2002 השיט את המתפללים לאי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר