"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר פסיקת בית המשפט: המצלמות ימשיכו לתעד עבירות - אך הדוחות יעוכבו

במשטרה ובפרקליטות מתלבטים אם לערער על פסיקת בית משפט השלום בעכו שמצלמות המהירות אינן אמינות • ההחלטה תתקבל עם תום בדיקות האמינות של המצלמות, שנערכות בימים אלה • בינתיים הן ימשיכו לתעד עבירות, אך שליחת הדוחות לנהגים תעוכב

,עודכן
מצלמת מהירות // צילום: יהושע יוסף

בעקבות פסיקת בית משפט השלום בעכו כימצלמות המהירות אינן אמינותוזיכויים של 21 נהגים מהעיר, מתעוררות מחדש השאלות הן לגבי אמינותן של כלל המצלמות הכתומות בכבישי הארץ והן לגבי השפעות הפסיקה על הנהגים. לעת עתה מסתמן כי המשטרה מתכוונת להמשיך לתעד עבירות גם בעזרת המצלמות הכתומות, השנויות במחלוקת, אולם משלוח הדוחות לנהגים יידחה עד לקבלת החלטה סופית בנוגע לאמינותן.

"בית המשפט קיבל את החלטתו מבלי שנבחנו ממצאי הבדיקות המקיפות, המגיעות לסיומן רק בימים אלה", נמסר מהמשטרה. "לאחר השלמת הבדיקות ייבחנו הממצאים על ידי המשטרה והפרקליטות, וככל שהדוחיבטיח את אמינותןישובו המצלמות לפעול באופן מלא ולהיות חלק מהאמצעים המשמשים למאבק בקטל בדרכים ולהצלת חיים".

עו"ד עמרי ארגמן, שעוסק יותר מ-25 שנים בייצוג נאשמים בעבירות תעבורה, מסביר כי "פסיקת בית המשפט השלום, חשובה ככל שתהיה, אינה הלכה המחייבת את שאר בתי המשפט. הפסיקה הזו תגביר את הבלבול בציבור לגבי השאלה האם לשלם קנסות או לא".

למרות הדברים של המשטרה בנוגע לחשיבותן של המצלמות כחלק מהמאבק בקטל בדרכים, עו"ד ארגמן אומר כי"יש לזכור שבחודשיים שבהן לא נשלחו דוחות מהמצלמות חלה ירידה של 40% בתאונות, שכן המשטרה הציבה ניידות וביצעה פעולות אכיפה אחרות. המסקנה היא שהמצלמות אינן תורמותלמאבק בתאונותאלא לתקציב של משטרת ישראל, שבמקום לשמור על אזרחי המדינה הפכה למליציית מיסוי עצמאית.

"המצלמות אינן משרתות את המאבק בתאונות, אלא רק את קופת האוצר"

"העובדות מראות שאין מתאם בין רמת הסיכון של הכביש למיקום המצלמות, וכי המצלמות מוקמו במקומות מכשילים שבהם ניתן לפתח מהירות. חלק מהמצלמות ממוקמות במעבר בין אזורי מהירות, במיקום שמטעה את הנהגים לחשוב שהמהירות המותרת גבוהה יותר ממה שהיא באמת".

עו"ד ארגמן סבור שעל המשטרה לעשות חשבון נפש, וכי המדינה ולא המשטרה היא זו שצריכה לגבש עמדה מערכתית ולבחור בין ההכנסות מקנסות לבין התמקדות בפעולות אפקטיביות מבחינה בטיחותית, שיוכלו להציל חיי אדם.

"לצערנו, התנהלות המשטרה מאופיינת בחוסר עקביות ובזיגזוג, ולראיה כישלון המאבק בקטל בכבישים. נדמה שהורדת רף המהירות המותרת והעלאת גובה הקנסות נועדו לשמש זרוע גביה של האוצר למטרות כלליות. אין שום מתאם בין הכנסות פרויקט המצלמות לבין כספים שמועברים למאבק בקטל בדרכים, שכן הכספים נכנסים לקופת האוצר ואינם מיועדים למאבק בתאונות".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר