המפכ"ל בוועדת החקירה לאסון מירון: "הייתי מקבל את אותן החלטות בדיוק"

"אם הייתי צריך לקבל את ההחלטות היום - הייתי מקבל את אותן החלטות בדיוק" - כך אמר הבוקר (שני) מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בוועדת חקירת אסון הר מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם. 

בעדותו טען לכשל הנדסי, "היה מהנדס בטיחות, שהיה צריך לאשר את כל המתקנים". כאשר נשאל האם הוא לא צריך לדאוג שיהיה בטוח, ענה: "אנו עושים כל מה שאנחנו יכולים".

עוד טען כי "התוכנית שהכינו מפקד המחוז וראש אגף התנועה הייתה אמורה לתת מענה מבצעי לאירוע. ההתרשמות שלי הייתה כי הכינו תוכנית מתאימה. נתתי דגש לסנכרון בין אגף התנועה למחוז צפון, כמענה לסוגיית הצפיפות". 

"אף אחד לא הציג תוכנית חלופית"

"אירוע מירון הוא טרגדיה לאומית. אני דחפתי להקמת ועדת חקירה, ואני מקווה שמתוך האסון הנורא תצמח בשורה חשובה לטובת כלל אזרחי המדינה", כך פתח המפכ"ל שבתאי את עדותו.

"היו סיכונים לנוכח העובדה שהמונים צפויים לפקוד את האירוע, הוחלט שלא להגביל את המבקרים במתחם, אך כן להדלקות עצמם", אמר המפכ"ל, והוסיף: "אירוע מירון, כמו ברכת הכוהנים ואירועים גדולים אחרים, הוא באחריות מחוזית. יש יתרון לניסיון המצטבר של שוטרי המחוז. אני מגבה לחלוטין את מפקד מחוז הצפון, ניצב שמעון לביא, שהוא אחד המפקדים המוכשרים והמנוסים במשטרה. היה לי אמון מלא בכישוריו וביכולותיו, ויש לי אמון מלא בו גם היום".

לדבריו, "התוכנית שהכינו מפקד המחוז וראש אגף התנועה הייתה אמורה לתת מענה מבצעי לאירוע. בדיון שקיימתי, נתתי דגש לסנכרון בין אגף התנועה למחוז צפון כמענה לסוגיית הצפיפות".

שבתאי הוסיף: "ההתרשמות שלי הייתה שמפקדי המחוז ידע לנתח את האתגרים שעומדים לפנינו באירוע במירון וכי הם הגיעו לאותה מסקנה בתיאום. שני מפקדים בכירים שיש להם הרבה ידע וניסיון רב אמרו כך, ובסוף אתה צריך לקבל החלטה. נידון גם הנושא של צפיפות והחשש מאירוע רב נפגעים. כל המתווה מבוסס על התרחיש של הצפיפות וכיצד המחוז מתמודד עם הצפיפות הצפויה. מתוקף תפקידי כמי שצריך לאשר את התוכניות, אחרי הדיון קיבלתי החלטה קונקרטית. מדובר בדיון ממושך ומפורט שהשתתפו בו כל הגורמים הרלוונטיים, ובמהלכו מפקד המחוז התייחס לכל האירוע וההתרשמות שלי שהם הכינו תוכנית שמתאימה לאירוע".

המפכ"ל הוסיף: "התוכנית אפילו כללה שיפורים ביחס לעבר. אישרתי את התוכנית המבצעית, שכפופה למתווה הסופי שסוכם בהמשך, הנחיתי את ראש אג"מ לנהל שיח עם המל"ל. ההנחה שלנו הייתה שהאירוע יסתיים במתכונתו המלאה. אם יהיו הגבלות בהמשך, תמיד אוכל לצמצם".

בהמשך דבריו, ביקש לציין כי הדיווחים שלפיהם הוא קיים דיון סוער עם ראש אג"מ דאז, אמנון אלקלעי, "חוטאים למציאות" וכי זה היה "דיון מקצועי וענייני". עוד אמר כי חילוה התייחס לנושא הצפיפות במתחם: "לא היה צפי שנעשה משהו שונה ממה שאנו עושים בדרך כלל. לא ראש אג"מ ולא אף אדם אחר הציג איזה תוכנית חלופית, כולם סברו שהתוכנית של מפקד המחוז הצפוני היא טובה ומתאימה".

עוד ציין כי "ההערה היחידה של ראש אג"מ הייתה להמתין לתקנות של הקורונה. שבוע לפני האירוע, הצטרכתי לקבל החלטה. יש תקנות, אין תקנות. היה סיכום עם משרד הבריאות למתווה מסוים שאושר".

המפכ"ל הוסיף לפרט על השתלשלות העניינים. "ב-22 באפריל היה דיון אצל השר לביטחון הפנים דאז (ח"כ אמיר אוחנה, י"א), הצגת תוכניות. מפקד המחוז הציג בדיון את המתווה אליו נערכה המשטרה. אלקלעי הציג את התוכנית ולא התנגד אליה. אמרנו שאנו מעריכים שתהיה הגעה גדולה של אנשים למירון. הוצג לשר שקוימה הידברות מול החסידויות, על מנת לצמצם את ההדלקות, יחד עם זאת הובהר לו כי יכולת המשטרה לצמצם את ההדלקות ל-10 אלף איש היא מאוד מוגבלת".

בשלב זה הוסיף המפכ"ל כי "חוסר היכולת של משרדי הממשלה להגיע לנוסח מוסכם של תקנות היה ביטוי לקושי של אירוע הר מירון במשך מספר שנים. חוסר היכולת ואולי גם חוסר הרצון, של הדרג המדיני להסדיר את האתר עצמו מבחינה פיזית. המשטרה המשיכה להיערך להר פתוח בדומה לשנים שקדמו".

המפכ"ל מוסיף: "הדגשתי בשיחה מול כל הדרג המדיני כי היכולת לאכוף את מספר המשתתפים בהדלקות היא מאוד מוגבלת. זה היה עם פרופ' אש, כשכל השרים איתנו על הקו. קיבלנו אשרור של המתווה".

"נחשפנו לטרגדיה אמיתית"

על האסון מספר שבתאי: "ביום האירוע עצמו הגענו למרכז הבקרה בישוב בר יוחאי. סמוך לחצות, הבנו שקרה אירוע עם נפגעים. תחילה חשבנו שקרסה טריבונה, וחזרנו במהירות להר, שם נחשפנו לטרגדיה האמיתית שהייתה שם, מחזה איום. התחלנו לעסוק בנושא הפינוי והזיהוי. במקביל, התחלנו לחשוב איך מתחקרים את האירוע, כשהרעיון היה שמחוז יתחקר מחוז אחר. לקראת הבוקר התקשרנו ליועמ"ש וקיבלנו הוראות מפורשות שמי שיחקור את השוטרים זה מח"ש ומי שיחקור את הגופים האזרחיים זה להב 433".

"קיבלנו את דו"ח הביניים ואנו פועלים ליישם אותו. אני חייב לציין שאנו רואים כבר הפנמה של חלק ממסקנות הוועדה לאירועים המוניים. מי שאחראי על הרישוי הוא האחראי הטריטוריאלי וגם ההבנה שמשטרת ישראל לא מפיקה אירועים".

בהמשך, שאלה אותו דבורה ברלינר, יושבת ראש הוועדה ונשיאת בית המשפט המחוזי תל אביב בדימוס: "מה זה אומר שמשטרת ישראל לא מפיקה אירועים? אתה מכיר את מסך ההבנות בנושא מירון".

שבתאי: "אני מכיר בדיעבד, אתייחס אליו אם יהיה צורך. אני יודע להגיד מה עומד כעת במשטרת ישראל. כל הישיבות אצלנו היום מוקלטות. כל התוכניות מבוצעות מעין הציפור במבט עילי, שכל אחד יודע איזה כוח יש מימין ומשמאל".

ברלינר: "האם אתה חושב שבאירוע מירון הייתה תקלה ולכן אתם עושים מקצה שיפורים?", שבתאי: "זה לא היה מציל את האירוע, אבל אנחנו משתפרים".

ברילנר:"מה השקפתה על תפקידה של המשטרה באירועים המוניים?", שבתאי: "אירוע המוני מרכז אליו כמות קהל. אנחנו מדברים על אירועים צפופים. המשטרה הצריכה להתמודד עם האתגרים ולמצוא את האיזונים הנכונים". ברלינר: "האם יש תורה מגובשת בנושא הזה?", שבתאי: "זו תפיסה מבצעית מגובשת במשטרת ישראל". ברילנר: "יש הנחיות בכתב?", שבתאי: "מדריכים מלמדים את נושא הוויסות, את איך שמתנהלים כשאתה מפזר קהל". ברלינר:"את מי מלמדים את זה? כל שוטר עובר את ההשתלמות הזו?", שבתאי: "אז זה היה רק מי שמיועד לרמת סנ"צ. ביצעו תרגיל אירוע המוני בפו"מ (המכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה, י"א), אבל לומדים את הדבר הזה".

ברלינר הוסיפה לשאול: "הכלי הזה נותן מענה מלכתחילה או בדיעבד?", שבתאי: "הוא מבוסס על ידי זה שאת מזהה את הצפיפות. כשמתחיל עומס, לא כבר כשקורה". ברלינר: "יש למשטרה כלי להביא לכך שלא נגיע לצפיפות כזו שנצטרך להפעיל את כלי הוויסות?", שבתאי: "יש מעגלים חיצוניים רחוקים שבדרך כלל אגף התנועה מתלבש עליהם. יש את הצירים שמובילים לצורת הליבה". ברילנר: "האם יש למשטרה מנדט להגביל אנשים באירוע מסוים ומה הבסיס לזה?", שבתאי: "הפקודה היחידה שמאפשרת למשטרה להגביל קהל היא כששוטר רואה בעין סכנה, הוא חייב לבוא ולהגיד 'אף אחד לא יכול לעבור עד שיתקנו את התקלה', אבל אי אפשר לבוא ולומר שמשטרת ישראל יכולה להגיד 'אני יודע שיכול להיות אירוע ולכן אני לא מאשר להיכנס'".

ברלינר: "אני רוצה לקבל תשובה אם יש תורה מסודרת שמקבלים בלימודים, ולא רק לסמוך על אינסטינקטים", שבתאי: "קודם כל, כן. אתה לומד את הדברים, איך אתה שולט שהסכר מגיע למצב שהוא פתאום מתחיל לגלוש. זה לא כל שוטר, יש לנו מפקדים".

ברלינר: "שמענו מראש אגף הדרכה, שאין תורה מסודרת של ויסות קהל בשטח", שבתאי: "אני יודע לומר שמושג של ניהוג קהל לא קיים במשטרת ישראל". ברלינר: "למה?", שבתאי: "אין לי ספק שכל אחד שהיה בשטח תרגל את התרחישים השונים ואת הלחץ". ברלינר: "על סמך מה אתה אומר את זה?", שבתאי: "אני יודע ממפקד המחוז".

ברלינר: "מה ידעת על דרכי מילוט בהר?", שבתאי: "אני את ההר מכיר כבר  שנים רבות, הייתי שם לאחרונה בשנה שעברה". ברלינר: "לא חשבת שלפני שמאשרים תוכניות שצריך לערוך ביקור במקום כדי לאשר אותן?", שבתאי: "ברמה שלי כמפכ"ל, היו לי את הכלים לעשות זאת". ברלינר: "אבל דברים משתנים", שבתאי: "מפקד המחוז עדכן אותי בדיווחים על פתיחת צירי המילוט". ברלינר: "מה ידעת על צירי מילוט?", שבתאי: "ידעתי על ציר מילוט צר, ומתוך ההיכרות שלי ביקשתי להקפיד על צירי מילוט פנויים. קיבלתי עדכון שיש ציר מילוט נוסף שלא היה בעבר".

ברלינר: "סברת שבאמת מה שיש כרגע זה לא רק העתק של מה שהיה בשנים עברו, אלא יכולת מענה לכמות כזו של אנשים שצפויה להיות על ההר בזמן ההילולה?", שבתאי: "הייתי סמוך ובטוח שהאתגרים שהיו לפני כן קיבלו מענה. אם הייתי חושב שמשהו לא תקין, אני מבטיח לך שהייתי מתערב. אני לא מאלה שיושבים בשקט".

"אני לא מהנדס בטיחות"

המפכ"ל המשיך: "לדעתי הכל מתחיל בכשל הנדסי. באירוע כמו המכביה בשנת 1997 או אולם ורסאי 2001, היה ברור לנו לחלוטין שהיה כשל הנדסי. ראינו גשר או תקרה קורסת. בשביל שיקרה אסון בשילוב עם כשל הנדסי, צריך שתהיה צפיפות. באירוע מירון התמונה קצת מתעתעת, כי לא ראינו גשר שכשל. אבל הצרות שלו, מידת החלקלקות שלו".

ברלינר: "לא ידעתם את זה מראש?", שבתאי: "לא, גברתי". ברלינר: "איך לא ידעתם את זה מראש?", שבתאי: "מה גרם לאותם אנשים לרוץ לשם באותו הרגע, אני לא יודע". ברלינר: "האם זה לא כשל שאתה לא יודע?", שבתאי: "בשביל זה יש ועדת חקירה. בלי הכשל ההנדסי, לא היה קורה אסון". ברלינר: "את התשובה הזו אני לא מבינה. לא הייתם שם קודם לכן, לא בדקתם?", שבתאי: "אני לא מומחה לבטיחות, אני לא מהנדס. אני יכול לראות בעין". ברלינר: "אתה יכול לומר שהמשטרה וידאה שהגשר עומד בכל התקינות?", שבתאי: "מפכ"ל לא יורד לכל מעבר ולכל שביל".

ברלינר:  "אם הכל היה כל כך מוכן, מה השתבש?", שבתאי: "אין יום מאז אותו אירוע שאני לא שואל מה השתבש ומה יכולנו לעשות אחרת. כשאתה בא ובודק את המערכות ואת סדר הפעולות, אתה רואה שתוכנית הוויסות בכללותה עבדה. יש פה איזו נקודת כשל באסון עצמו".

ברלינר: "במה התבטא שתוכנית הוויסות עבדה? הייתה כבר הוראה לפזר את ההדלקה, אתה יודע על זה. למה בהדלקה הזו זה לא קרה?", שבתאי: "זה לא שיש אירוע ואתה מפרק את האירוע. אתה מקפיא את הלחץ וממשיך את האירוע".

ברלינר: "אולי הוא מטיל את האחריות על האדם המתאים", שבתאי: "אני לא מהנדס בטיחות. אני מתנער.... אני יכול לקבוע רמת חלקלקות או מדרג שיפוע?", שבתאי: "היה מהנדס בטיחות שהיה צריך לאשר את כל המתקנים". ברלינר: "השאלה היא אם אתה לא צריך לדאוג לזה שיהיה בטוח?", שבתאי: "אנו עושים כל מה שאנו יכולים במסגרת היכולות שיש לנו".

ברלינר: "העמדה שלך הייתה חד-משמעית של אירוע הר מלא, ואני שואלת איזה כלים היו לך כדי להחליט על מדיניות של הר פתוח, הר מלא?", שבתאי: "כל עבודת המטה שנעשה". ברלינר: "במבט לאחור אתה חשוב שהיית צריך להיות מעורב יותר?", שבתאי: "אם היום הייתי צריך לקבל את ההחלטות - הייתי מקבל את אותן החלטות בדיוק. האירוע למרות היקפו וגודלו הוא אירוע מחוזי. יש למחוז יתרון אדיר".

ברלינר: "היום לא היית ממליץ שזה יהיה אירוע ברמה של מטה, בהבדל מרמה של מחוז?", שבתאי: "כמו שרמטכ"ל לא מנהל חזית במערכה, גם מפכ"ל לא בא להחליף את המפקדים במחוזות. אני לא בא להחליף מפקדים במחוזות". ברלינר: "ידעת שיש נוהג לדרוש לפחות חלקית רישוי?", שבתאי: "עם חסידויות היה עם מי לדבר, אבל אין בסיס חוקי לרישום". ברלינר: "ידעתי מלכתחילה שנוהגים כך למרות שאין לזה אישור חוקי?", שבתאי: "ידעתי אבל עשו את הדבר הנכון כדי ליצור מסגרת שלא היו במקומות אחרים".

ברלינר: "מה הלקחים העיקריים שלך מאסון מירון?", שבתאי: "מה קרה שהסנסורים שלא עבדו ולא התריעו באותה נקודה באותה זמן. אין תחקיר של המשטרה אנחנו לא רשאים לחקור את זה זה יהיה שיבוש הליכי חקירה". ברלינר: "אין הפקת לקחים כבר בשלב הזה?", שבתאי: "קיבלנו אישור חריג של ראש אג"מ לעשות תחקיר, למה היה מתוכנן ומה עשו אבל לא נקודתית על מה גרם לאנשים לפנות לכיוון הגשר ואיזה סנסורים אנושים וטכנולוגית היו צריכים להתריע ולמה לא התריעו אין לי תשובה".

בהמשך, חבר הוועדה, הרב מרדכי קרליץ, טען: "יש דרך להגביל הגעת אנשים רק באמצעות אוטובוסים". שבתאי מסר בתגובה: "אני לא הגבלתי, אני ויסתתי את הקהל. שמרתי על האנשים".