"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשל ניכור הורי: בית המשפט ביטל את מזונות האב

לאחר ניסיונות רבים לחידוש הקשר עם הבת, גם באמצעות בית המשפט, שנענו בשלילה - התקבל פסק הדין החריג • "האב אינו ארנק בעל חובות נטול זכויות"

,עודכן
0השמעה
בית המשפט לענייני משפחה, צילום: יהושע יוסף

פסק דין חריג ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, ובו השופט ארז שני ביטל מזונות אב לגרושתו, לאחר שקבע כי מדובר באם מנכרת שהובילה לנתק בין האב לבתו. "האב איננו אלא מקור כספי בעיני האם והילדים. לדמות האב אין שום מקום בחיי הילדים, ובכללם הקטינה", כתב השופט. נוסף על כך, הוא חייב את האם ב-35 אלף שקלים הוצאות משפט.

השניים נפרדו ב-2012 לאחר שהאב חזר בתשובה. לאחר ניסיונות לחדש את הקשר עם בתו, גם באמצעות בית המשפט, הדבר לא צלח, גם בשל עידוד האם. לפיכך, האב הגיש תביעה לביטול דמי המזונות בסך 3,000 שקלים לחודש בשל "היעדר קשר".

בפסק דין ציין השופט כיצד האם התעלמה מחיובים קודמים של בית המשפט לשתף פעולה עם המפגשים של הבת עם האב. "לא מצאתי שום אשם ממשי בהתנהגות התובע כתורמת לנתק. אם יש אשם נוסף על רצונה הנחרץ של הקטינה, הוא השפעת הנתבעת ואחי הקטינה. לא יכול להיות עורר כי התובע נקט שפע הליכים, טיפולים ומשפטים בניסיון לחדש הקשר. האב אינו אלא ארנק בעל חובות, אך נטול זכות. הבא נאמר באופן ברור: כאשר הורה עיקרי אינו תורם לקיום קשר ופועל לניתוקו, עלולים להיות לדברים השלכות כלכליות".

עו״ד הילה וינטרוב,צילום: מיכל קושרוב

עוד נכתב כי אין חשש כי ביטול המזונות יפגע ביכולת האם לגדל את הבת, שכן האם מכרה בית בעלות חמישה מיליון שקלים, בחרה שלא לעבוד ואף נמנעה מלצרף מידע על הכנסותיה והתנהלותה הבנקאית.

עו"ד הילה וינטרוב, מומחית בתחום הגירושין וניכור הורי, העוסקת בדיני משפחה, מסרה: "הורים צריכים להבין כי בצד החובות יש גם זכויות. לא יעלה על הדעת כי אב לא יזכה לממש את הורותו לראות את בתו בעידודה של האם, וימשיך לשלם בעבורה מזונות. כבוד השופט שני קבע ובצדק כי כל עוד אין כל תקווה לחידוש הקשר בין הבת לאב, הרי שהאב הפך להיות מקור כספי בלבד בעיני האם והילדים. כשהאב משמש כספומט בלבד, מבלי שיש לו כל זכויות לחוות את הורותו - ניתן לומר שההחלטה לביטול המזונות עושה צדק. כך יבינו הורים מנכרים, שמעבר לתופעה שיש לעקור אותה מן השורש לאור הנזק שהיא גורמת לילדים, יש גם השלכות כלכליות לניתוק הקשר, קל וחומר כשאין אשם ממשי בהתנהגות אותו הורה מנוכר כתורם לניתוק. בהחלט מדובר באמירה חשובה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר