"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נפגעי פרעות ה"פרהוד" בעירק לא יוכרו כנפגעי הנאצים

העליון דחה את העתירה של עולים מעירק בנושא • עם זאת, הסכימו נציגי המדינה לאפשר לנפגעי ה"פרהוד" לקבל מענק שנתי עבור 2018

,עודכן
יהודים מעיראק נוחתים בארץ // צילום: באדיבות שלמה הלל ואתר חיל האוויר

בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) עתירה של עולים ותיקים מעיראק שחיו בבגדד בזמןפרעות ה"פרהוד"להשוות את מעמדם לניצלי שואה. החלטת בית המשפט קובעת כי יוצאי עיראק לא יקבלו פיצויים לפי חוק נפגעי הנאצים. לפני הגשת העתירה דחתה הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר את פניית המבקשים מאחר שלטענתה לא עמדו בדרישות החוק.

פרעות ה"פרהוד" נערכו באוכלוסייה היהודית בבגדד, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, יוני 1941. בפרעות נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדד.

בית המשפט העליון הסביר בהחלטתו כי חוק נכי רדיפות הנאצים קובע שהזכאות לפיצויים תינתן רק למי שיכול היה לקבל פיצוי מממשלת גרמניה בהתאם לחוק הפיצויים הגרמני, שנחקק בשנות החמישים. הלכה למעשה, החוק הגרמני ראה לנגד עיניו את מי שנפגעו בשטח "הרייך הגרמני", ואת העוולות שנגרמו באופן ישיר על ידי גרמניה הנאצית או אנשיה. בהתאם לכך, שורטטו גם גבולות תחולתו של החוק הגרמני. לנוכח התנאי הטריטוריאלי של החוק הגרמני, ומאחר שאירועי ה"פרהוד" בוצעו ללא ספק מחוץ לתחומי "הרייך הגרמני", הזכאות לפיצוי הייתה תלויה בהוכחה שהאירועים התרחשו במדינה "גרורה" של גרמניה הנאצית, או לחלופין שמדובר היה במעשים של "שלילת חירות" שבוצעו באופן ממוסד על-ידי גורמים עיראקיים. בית המשפט העליון אימץ את קביעות ועדות העררים ובית המשפט המחוזי כי אלו לא היו פני הדברים בעיראק.

עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש כי באפשרות הכנסת או הממשלה להרחיב את היקף הפיצוי בדרך של תיקון החוק או בהחלטה מינהלית, וזאת בדומה לחוקים והחלטות שהתקבלו בעבר והעניקו פיצוי נוסף מעבר לאמור בחוק נכי רדיפות הנאצים. בית המשפט העליון עמד על כך שמאורעות ה"פרהוד" בעיראק הם כתם שחור בהיסטוריה היהודית האנושית, יש להם מקום חשוב בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, וכי כאבם של המערערים היה לנגד עיניו. עוד ציין בית המשפט כי הרדיפות של יהודים גם מחוץ לתחומי הרייך הגרמני ועיראק בכלל זה, הושפעו מן התעמולה האנטי-יהודית ולגרמניה הנאצית הייתה מעורבות בכך. אולם, כל עוד תנאי הזכאות הקבועים בחוק אינם מתקיימים, אין מנוס מדחיית הערעורים..

בהמלצת בית המשפט העליון, הסכימו נציגי המדינה לאפשר לנפגעי ה"פרהוד" לקבל מענק שנתי עבור שנת 2018 במסגרת החלטה מינהלית שניתנה בעניינם. כמו כן, ואף שהערעורים נדחו, הורה בית המשפט העליון על השבת ההוצאות שנפסקו לזכותם של נפגעי ה"פרהוד" בוועדת העררים בחיפה בסך של 215,000 שקלים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר