"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בתוך שנתיים: ירידה של 10% באמון הציבור במשטרה

מנתוני מדד של אוניברסיטת חיפה עולה כי בשני העשורים האחרונים קיימת ירידה עקבית באמון הציבור היהודי והערבי במערכות אכיפת החוק • במגזר הערבי ירדה רמת האמון במשטרה ב-12% תוך 5 שנים • בקרב יהודים: צניחה של 36% באמון בביהמ"ש העליון • כל הנתונים

,עודכן
0השמעה
המפכ"ל קובי שבתאי, צילום: מיכאל גלעדי, ג'יני

ירידות גדולות ברמות האמון של הציבור הערבי והיהודי במערכות אכיפת החוק: בית המשפט העליון, בתי המשפט ומשטרת ישראל. כך עולה מנתוני מדד אמון הציבור במערכות המשפט ואכיפת החוק, שהוצגו בכנס חיפה הראשון לפוליטיקה ולחברה הערבית בישראל שנערך באוניברסיטת חיפה.

המדד שנערך מזה 22 שנה על ידי פרופ' רטנר ופרופ' פישמן מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, מודד את רמות האמון של הציבור הישראלי במשטרה, בבתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון. המדד בוחן את רמון האמון במדד של 1-10 (10, אמון גבוה מאוד; 1- חוסר אמון רב).

מהנתונים עולה כי המגמה לאורך 22 שנות המדד היא של ירידה עקבית באמון, הן של הציבור היהודי והן של הציבור הערבי. בשנת 2000, 23% מהציבור הערבי הביע אמון רב במשטרה, לעומת 18% בשנת 2022. עוד עולה מהנתונים כי רק בשנת 2017, 30% מהציבור הערבי הביע אמון גבוה במשטרה, כלומר, ירידה חדה של כ-12% בחמש השנים האחרונות. בקרב הציבור היהודי התמונה שונה רק במקצת. בשנת 2000, 31% מהציבור היהודי הביעו אמון רב במשטרה, בהשוואה ל-22% בשנת 2022. בקרב היהודים, הייתה זו שנת 2020 בה הביעו לא פחות מ-32% אמון רב במשטרה, כלומר, ירידה חדה של 10% בשנתיים האחרונות.

בקרב החברה היהודית, הגברים מביעים פחות אמון רב במשטרה בהשוואה לנשים: 24% מהנשים מביעות אמון רב לעומת 19% מקרב הגברים. בקרב החברה הערבית התמונה הפוכה: 19% מהגברים מביעים אמון רב במשטרה לעומת 14% מקרב הנשים.

בכל הקשור לאמון בבתי המשפט, ישנה ירידה גדולה הרבה יותר בקרב היהודים והערבים ב-22 שנות מדד. בשנת 2000, 46% מהערבים הביעו אמון בבית המשפט לעומת 30% בלבד בשנת 2022. בקרב היהודים, ירד אחוז המביעים אמון רב בבתי המשפט מ-59% בשנת 2000 ל-33% בלבד בשנת 2022.

הירידה באמון בבית המשפט העליון לאורך שנות המדד גבוהה אף יותר. בשנת 2000 66% מהחברה הערבית הביעו אמון רב בבית המשפט העליון, לעומת 39% בשנת 2022. בקרב היהודים, בשנת 2000 רוב גדול של 79% הביעו אמון רב בבית המשפט העליון, בהשוואה ל-43% בשנת 2022.

בית המשפט העליון,צילום: אורן בן חקון

מבחינה מגדרית, תמונת האמון דומה לתמונת האמון במשטרה. יש יותר נשים יהודיות (45%) שמביעות אמון רב בבית המשפט העליון בהשוואה לגברים היהודים (41%), בעוד שבחברה הערבית המצב הפוך: יש יותר ערבים גברים (40%) שמביעים אמון רב בבית המשפט העליון בהשוואה לנשים ערביות (34%).

"יש תהליך של התכנסות בין רמות האמון של היהודים והערבים לאורך 22 שנות המדד, אבל ההתכנסות היא לכך שגם היהודים וגם הערבים אינם שבעי רצון, כשהירידה באמון של המגזר היהודי חדה יותר", אמר פרופ' גדעון פישמן, שהציג את הנתונים יחד עם פרופ' אריה רטנר.

"הממצאים מאוד מדאיגים. אמון הוא דבר חשוב לתפקודם של מערכות ובעיקר של חוק ומשפט. במקרה שלנו, אני לא רוצה לחשוב לאן נגיע אם נמשיך ונרד במדרון החלקלק הזה", סיכם פרופ' רטנר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר