העתירה נגד מתווה הפליטים: הדיון הסתיים ללא הכרעה, השופטים הקשו על נציג המדינה

מבחן ראשון בבג"ץ למתווה הפליטים של שקד - השופטים התבטאו נגד מדיניות המכסות, אך לא קיבלו החלטה סופית: בג"ץ דן היום (ראשון) בעתירה של עו"ד תומר ורשה, המתמחה בדיני הגירה, נגד מתווה שרת הפנים איילת שקד להגבלת כניסתם של פליטים מאוקראינה. הדיון הסתיים ללא הכרעה והחלטת בית המשפט תימסר במועד אחר. במהלך הדיון, השופטים הסבירו לעותרים כי סמכות המדינה בעינייני הגירה היא מורחבת, אולם הקשו על נציג המדינה. הנשיאה חיות שאלה על מה התבססה ההחלטה על המכסות, וכן השופט פוגלמן ציין כי ביהמ"ש יצטרך להתערב אם תהיה פגיעה בזכויות. הדיון הועבר בשידור ישיר באתר "ישראל היום".

במהלך הדיון פירט עו"ד ורשה את טענותיו בפני השופטים. במהלך הדיון אמר השופט עוזי פולגמן כי "שיקול הדעת בנושא הגירה הוא רחב במיוחד". השופט פוגלמן הקשה גם על עו"ד עוזי אופשטיין, נציג המדינה, וציין לאזרחים מאוקראינה לא ניתן כלל האפשרות להגיע לארץ ולעמוד בפני החלטה פרטנית של המדינה בעיניינם. פוגלמן ציין כי אם תתקבל הפרשנות של העותרים מדובר בפגיעה בזכויות והדגיש ש"זה דבר שבית המשפט צריך להחליט בו". 

בהמשך הסביר עו"ד אפשטיין כי "כל הסוגיות שאנו מדברים עליהם אלו סוגיות של מדיניות". אך השופט פוגלמן קטע את דבריו ואמר: "ממש לא. הטיעון הבסיסי הוא שיש הפרה לא רק של האמנה אלא של הדין הפנימי הישראלי". גם הנשיאה חיות הקשתה על נציג המדינה ושאלה: "על איזה בסיס התקבלה החלטה על מכסות? על איזה קצב אדוני מדבר?". 

בעתירה המתוקנת לאחר שינוי המתווה, שנתמכת על ידי שגרירות אוקראינה בישראל, נאמר כי על ישראל לקבל אזרחי אוקראינה המבקשים להגיע לארץ בפטור מאשרה כפי שחל ההסכם בין המדינות, וכי כל מתווה אשר מתנה באופן קטגורי את כניסתם של אזרחי אוקראינה לישראל צריך להיות מעוגן בהחלטת ממשלה. עוד ציינה העתירה את מחויבות ישראל למשפט הבינלאומי ולאמנה בדבר מעמדם של פליטים.

ביום שישי המדינה שלחה את תשובתה לעתירה המתוקנת ובה נכתב כי דין העתירה להידחות בהיעדר כל עילה להתערבותו של בית המשפט. "העתירה עוסקת בציבור של אזרחים זרים שאינם נמצאים בישראל, ושככל אדם זר אין להם זכות מוקנית להיכנס למדינת ישראל". עוד ציינה המדינה כי לציבור הפליטים ישנה אפשרות להיקלט במדינות אירופה ולקבל בהן מעמד וכי קיימים עוד 2,100 מקומות מתוך המכסה שנקבע ל-5,000 פליטים אוקראינים שאינם יהודים ואין להם קרובי משפחה בארץ כך שהעתירה מתייחסת למצב תיאורטי. "בניגוד לנטען בעתירה, אין מדובר בענייננו בשאלה של פגיעה בזכויות – שכלל לא בוסס, אלא בסוגיית מדיניו ביחס לכניסתם לישראל של אזרחים זרים שאינם בעלי זיקה לישראל, וזאת לנוכח המלחמה באוקראינה. סוגיה זו קשורה בטבורה להיבטים מובהקים של מדיניות חוץ ופנים, ומצויה בלב ליבו של שיקול הדעת המסור לגורמים המוסמכים בממשלת ישראל, להם נתון מתחם שיקול דעת רחב ביורת בעניינים מסוג זה, בו כידוע בית המשפט נכבד ממעט ביותר להתערב".

בתגובה לכך מסר עו"ד תומר ורשה כי חששה של השרה שקד לפריצת הגבולות תמוהה משום שמתברר שמאז תחילת המלחמה, קרוב לחודש ימים, נכנסו לישראל פחות אזרחים אוקראינים (7,900) מאשר בכל חודש בחמש השנים שקדמו למשבר הקורונה (בממוצע כ-11,000 תיירים).

עוד נאמר כי גם הטענה כי אזרחי אוקראינה ישתקעו בישראל, אינה נשענת על הנתונים, שכן אלו מראים ש-99% מכל התיירים האוקראינים שנכנסו לישראל בחמש השנים קודם למשבר הקורונה – יצאו ממנה.

עו"ד ורשה טוען כי המטרה האמיתית של המתווה והדרישה לאישור כניסה מראש היא לסרב כניסתם של אזרחי אוקראינה ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית, שכן בהיותם בחו"ל, קיימים מכשולים רבים לתקוף הסירוב בערכאות בישראל. עוד צוין, כי נוכח ההגנה הזמנית המוענקת באירופה והכוללת שנת תושבות לצד זכויות רבות, ברור כי מי שיבחרו להגיע לישראל הם רק בעלי זיקה לקרובים וחברים בישראל לשם קבלת תמיכה רגשית וראוי לאפשר להם זאת.

אשר ל"איום" של הפליטים על קליטת העלייה, ציין עו"ד ורשה שלפי נתונים שפורסמו, מתחילת המלחמה נקלטו רק 3,650 עולים, כך שברור שמדובר לטענתו בטענת סרק.

"הראינו בעתירה שמתווה שרת הפנים נעשה בחוסר סמכות ובניגוד להסכם בין המדינות ולצו הכניסה לישראל. כעת, הראינו גם שלא היה כל בסיס עובדתי הן למכסה שנקבעה והן להחלטה לדרוש הגשת בקשות כניסה מראש, במקום המשך מדיניות הפטור מאשרות שהייתה נהוגה עד כה. הגיעה השעה שהחלטות משרד הפנים – וכך גם דעת הקהל - יתבססו על עובדות ונתונים ולא על הפחדות מ"שטף פליטים מאיים". סיוע לאזרחי אוקראינה אינו מהווה בשום צורה איום על ההגמוניה היהודית בישראל, וגם לא מונע קליטת זכאי שבות מאוקראינה" סיכם עו"ד ורשה.

בסיכומו של דבר, אמרו השופטים אומרים כי מאחר שהמתווה תקף עד 27 במרץ, שרת הפנים צריכה לבחון אותו מחדש עד למועד זה. המדינה התבקשה להגיש הודעות עדכון תוך 24 שעות מקבלת החלטה חדשה בנושא ולא יאוחר מ-28 במרץ.

עו"ד עמיחי וינברגר, מומחה למשפט מנהלי וציבורי, הסביר: "הסבירות שבית המשפט העליון יתערב בסוגיה היא נמוכה, זאת משום שסוגיות של מדיניות הגירת פליטים הם סוגיות מובהקות של מדיניות החוץ ומדיניות הפנים שנמצאות בלב ליבו של סמכות הממשלה. פסיקות קודמות בנושאים אלו קבעו כי לממשלה נתון שיקול דעת רחב מאד בנושא. יתרה מכך, לא מדובר בסוגיה שניתן להשוותה לסוגיית מעמד המסתננים שעסקה בעקרונות של כבוד האדם וחירותו, שאז בית המשפט העליון ראה לנכון להתערב. בנוסף, גם תיקון המתווה על ידי השרה מקטין עוד יותר את סיכוי התביעה להתקבל.

"יחד עם זאת, ישנן אפשרויות ביניים רבות שבהן בית המשפט יוכל אולי לדרוש הבהרות מהמדינה או שידרוש תשובות לגבי נושאים אובייקטיביים שונים העולים מהעתירה, כגון הסכם הפטור מויזות שקיים בין ישראל לאוקראינה למשל. אולם יש להעיר כי הסכם זה אולי מאפשר פטור מאשרות כניסה, אך אלו הן למטרת תיירות - מעמד שלא בהכרח נותן מענה לצרכים של אלו המבקשים מקלט בישראל".