בג"ץ הכריע היום (שני) בשתי עתירות הנוגעות בעניינו של החייל ניב לובטון ז"ל, שהתאבד ב-2019. העתירה הראשונה שנדחתה הייתה של הוריו, שטענו שסעיפי האישום נגד רכזי המודיעין שגייסו את בנם היו מקילים, והעתירה השנייה הוגשה על ידי הרמטכ"ל כוכבי, שעתר נגד התערבות בית המשפט בהדחת הקצין ממצ"ח שפיקד על הבסיס בעת שלובטון שם קץ לחייו. השופטים החליטו שהקצין לא יודח מתפקידו.
העתירה לבג"ץ שהגישו הוריו של המנוח נגד הפרקליט הצבאי הראשי נדחתה, ונקבע כי ההחלטה באילו סעיפי אישום יש להעמיד לדין פלילי את רכזי המודיעין שגייסו את המנוח, נוגעת לדיות הראיות שיש בידי התביעה. החלטה זו מצויה בליבת הסמכות המסורה בהקשר זה לפרקליט הצבאי הראשי ולא נמצאה עילה משפטית להתערב בשיקול דעתו.
כמו כן, נדחה ערעור שהגיש הרמטכ"ל אביב כוכבי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בו נקבע כי יש לבטל את ההחלטה להדיח את רס"ן גלעד פרנקן - מפקד בסיס מצ"ח שבו שירתו שני רכזי המודיעין - בשל מעורבותו הנטענת באירועים שהובילו למותו של ניב לובטון ז"ל. בית המשפט ציין כי בשנת 2010 עיגנה הכנסת בחקיקה את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטות פיקודיות הנוגעות לסיום שירותם של אנשי קבע.
עוד ציין בית המשפט כי הגישה הנקוטה על ידו בהקשר זה היא גישה מרוסנת מאוד, מתוך הכרה בכך שהחובה להבטיח את התאמת המשרתים בצה"ל לתפקידיהם, מוטלת על הרמטכ"ל, כמפקד העליון של הצבא. על כן, רק במקרים חריגים ביותר יתערב בית המשפט בשיקול דעתו בכל הנוגע לענייני כוח אדם בצבא.
ואולם, כך בית המשפט, המקרה שלפנינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, שכן ההחלטה להדיח את פרנקן עומדת בסתירה לנוהל ההדחה הצה"לי שעליו התבססה, וכן לתמונה העובדתית שנפרשה בחקירה ובתחקירים שנערכו לאחר המקרה. בית המשפט ציין כי קיים פער מהדהד בין התמונה העובדתית שנפרשה בעקבות החקירות והתחקירים הללו, ובין הנימוקים הלקוניים והמשתנים שהוצגו על-ידי רשויות הצבא להצדקת הדחתו של פרנקן. פער זה, כך נפסק, נותר ללא מענה גם בתום ההליכים המשפטיים ומשכך סבר בית המשפט העליון כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים שקבע כי דין החלטת ההדחה להתבטל.
בתנועת הביטחוניסטים הגיבו לפסיקת בג"ץ שדחתה את ערעור הרמטכ"ל על הדחת מפקד רכזי המודיעין שהיו מעורבים בהתאבדותו של החייל ניב לובטון. מנכ"ל התנועה תא"ל במיל אמיר אביבי: "בצבא יש מקום מרכזי למושגים אחדות הפיקוד, מנהיגות ואמון, הרמטכ"ל חייב לתת אמון בקצינים שתחתיו ואלה שתחתיו צריכים לתת אמון בו כמי שמוביל אותם לקרב. משפטיזציה של החלטות פיקודיות מסכנת את מהות יחסי מפקד פקוד ופוגעת בפיקוד הצבאי. טעה בג"ץ שנענה לדון בהליכים שכאלה בתוך הצבא. לתפיסתנו מעמדו של הרמטכ"ל היה מתחזק לו היו בתי המשפט מוותרים על דריסת הרגל במקרה זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו