"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חצי שנת מאסר על תנאי לברק כהן
חברי "באים לבנקאים" הגיעו לעסקת טיעון עם הפרקליטות • על עו"ד ברק כהן נגזר גם קנס כספי • "ביוש וביזוי הם לא חלק מחופש הביטוי"
עו"ד ברק כהן // צילום ארכיון: יוסי זליגר

חצי שנת מאסר על תנאי לברק כהן

חברי "באים לבנקאים" הגיעו לעסקת טיעון עם הפרקליטות • על עו"ד ברק כהן נגזר גם קנס כספי • "ביוש וביזוי הם לא חלק מחופש הביטוי"

שלומי דיאז
, עודכן

בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (ראשון) את עונשם של נאשמי פרשת "באים לבנקאים". על ברק כהן, שהורשע בפגיעה בפרטיות נגזרו שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 20 אלף שקלים.

בית המשפט אף הוציא נגדו צו הרחקה ממנכ"לית בנק לאומי לשעבר, רקפת רוסק עמינח. על איליה מרשק, שהורשע בפגיעה בפרטיות, נגזרו חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2,000 שקלים. כזכור הם הואשמו בהטרדת ראשי מערכת הבנקאות במדינה, ובהמשך, במסגרת הסדר טיעון, הם הורשעו בפגיעה בפרטיות.

"באים לבנקאים" היא קבוצה של פעילים חברתיים שהחלה בסוף שנת 2014 במחאה נגד ראשי הבנקים הגדולים בישראל, ובהמשך הם ביצעו פעולות שיוחסו להם בהיבט הפלילי של הטרדתבני משפחותיהם.

הקבוצה מחתה על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, במיוחד במקרים של גביית חובות מחייבים קטנים באמצעות הליכי הוצאה לפועל. חברי התנועה ארגנו הפגנות וקריאות מחאה כלפי בכירים מתחום הבנקאות בישראל ובהם מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ובעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון.

אישים נוספים שהיוו מטרה לפעילות המחאה של הקבוצה היו: זמיר דחב"ש, הממונה על יחסי הציבור של בנק הפועלים ושל איגוד הבנקים; לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט; משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים; עוד. חברי הקבוצה נחקרו והואשמו בין היתר בעבירות של הטרדה מאיימת ובמהלך המשפט הגיעולעסקת טיעון.

השופט שמואל מלמד שגזר את עונשם כתב בין היתר כי "ביוש וביזוי אינו חלק מחופש הביטוי במובן זה ש'נקודת התורפה' של האדם שכנגדו מוחאים אינה רלוונטית לשיקול הדעת של האדם שנגדו מוחים.

חופש הביטוי הוא לומר כל דבר שרלוונטי לעניין בגינו מוחים. הכנסה של נושאים לא רלוונטיים, שמטרתם היא אחת לבייש ולבזות את מי שמוחאים כנגדו בלי קשר לנושא עליו מוחאים גורם לזילות של חופש הביטוי".

"בית המשפט, לנוכח הדיונים הרבים ששמע בתיק מבין כי הנאשם לא התכוון בפועל להביא לזילות של חופש הביטוי, אף שבמסגרת העבירות שביצע כאמור בכתב האישום, עשה כן",הוסיף השופט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...