"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להיטות היתר של הפרקליטות

כמות העדים הבלתי סבירה נגד נתניהו מעידה על אובדן פרופורציות • האנשים שנוטים לצאת נגד רמיסת זכויות חשודים, בחרו הפעם להתעלם מהתופעה • פרשנות

,עודכן
פרקליט המדינה שי ניצן // צילום: יוסי זליגר

מערכת אכיפת החוק הפלילי היא חשובה ועלינו לשמור עליה. הן במשטרה והן בפרקליטות ישנם אנשי מקצוע רבים העושים מלאכתם נאמנה. לא מתקבל על הדעת שישבו שם וטיכסו עצה כיצד להפיל ראש ממשלה מכהן. לא מדובר ב"הפיכה שלטונית".

המשטרה והפרקליטות הם גופים חשובים מאוד ובעלי כוח רב, ולכן יש לכבדם - אך גם לבקרם. חוששני שבחקירות ראש הממשלה פעלוחוקרי המשטרהוכנראה גם הפרקליטים שליוו את החקירות בלהיטות־יתר, שהגיעה לחוסר פרופורציה.

אם נתחיל דווקא מהסוף - העובדה שלכתב האישום צורפה עתה רשימה של 333 עדי תביעה מלמדת על השקעת משאבים מופרזת. משאבים עצומים כאלה ניתן היה להשקיע באכיפה אפקטיבית יותר של החוק מפני עבירות הפוגעות באזרחים, ובמיוחד עבירות אלימות.

אם יש למערכת עודפי כספים, רצוי להעבירם לתקציב החינוך. גיוס 333 העדים עלה ודאי מיליונים. שמיעתם בבית המשפט תעלה מיליונים רבים נוספים ותצריך שנים. בדרך, הרשתה לעצמה המשטרה חקירות מאסיביות ואגרסיביות, שלפי הפרסומים כללו גם מניעת שינה, מניעת טיפול רפואי, השפלת נחקרים, לחץ על נחקר להחליף סנגור שאינו נוח לרשויות, חילוט מופרז של רכוש של חשודים - גם ללא צו שיפוטי, ואפילו חקירה של אישה שכלל לא קשורה לחקירה - רק כדילאיים על הנחקר.

למיטב הבנתי המקצועית, הגיעו בכך החוקרים לעבירה הפלילית "סחיטה באיומים". בנוסף, היו גם הדלפות רבות לתקשורת שגם הן מחזקות את הרושם של להיטות־יתר. לבסוף, על כתב האישום חתום לא רק היועמ"ש אלא חתומים אף חמישה בעלי תפקידים בכירים בפרקליטות, והצירוף המשפיל "הנאשם נתניהו" מופיע בו לא פחות מ־531 פעמים.

תומכי זכויות החשודים נעלמו לפתע

כיצד ניתן להסביר התנהלות כזו? המצע שעליו היא מונחת הוא תת־תרבות שעליה אני מתריע שנים, של חוסר שמירה מספקת על זכויות חשודים, נחקרים ונאשמים. אין הבנה מספקת של חשיבותן לכולנו (ולא רק ל"הם" - ל"רעים"), כדי לקיים זכויות אדם. אין ביקורת מספקת על חקירות המשטרה ואין ביקורת מספקת על הפרקליטות.

ניסיון לשיפור המצב שנעשה על ידי השופטת בדימוס הילה גרסטל, זכה לסיכול ממוקד. מהדלפות לתקשורת של קטעי חקירות אף עולה כי לחוקרי יחידת "להב 433" יש אתוס של מעין סיירת מובחרת. הם משווים עצמם לשב"כ (ההשוואה מתועדת) ומרשים לעצמם שיטות חקירה אגרסיביות ואיומים על נחקרים בהפעלת שיטות שכאלה.

נראה כי במקום להקצות את משאבי החקירה באופן פרופורציונלי לחומרת העבירות ולסכנתן, רואים במשטרה ובפרקליטות את חקירת ראש הממשלה כספינת דגל שבאמצעותה ניתן להפגיןאכיפת חוקללא מורא.

לצערי, גם אנשים שבדרך כלל נוטים לצאת נגד רמיסת זכויות חשודים ונאשמים, בחרו הפעם להתעלם ממנה נוכח הקשרה הפוליטי. אלא שעל זכויות האדם חייבים להגן בעיוורון צבעים פוליטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר