"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אפי נוה מערער נגד החסינות להדס שטייף
בערר שהגיש הבוקר לפרקליטות המדינה, טוען נוה כי כתבת גל"צ הודתה, בין היתר, בפריצה לטלפונים האישיים שלו ובחיטוט בהם - ויש להעמידה לדין
אפי נוה והדס שטייף | צילום: יוסי זליגר

אפי נוה מערער נגד החסינות להדס שטייף

בערר שהגיש הבוקר לפרקליטות המדינה, טוען נוה כי כתבת גל"צ הודתה, בין היתר, בפריצה לטלפונים האישיים שלו ובחיטוט בהם - ויש להעמידה לדין

איציק סבן
, עודכן

לאחר הדיווח עלדליפת חומריםמהטלפון האישי של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, הגיש הבוקר (ראשון) יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ערר לפרקליטות המדינה נגד ההחלטה שלא להעמיד לדין ולהעניקחסינותלכתבת גלי צה"ל, הדס שטייף, והגורם שפרץ עבורה את הטלפונים הניידים של נוה.

הערר, שהוגש באמצעות עורכי הדיןבעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, מבוסס על הודעותיהם במשטרה של שטייף ואותו גורם. בערר מצוין כי בעדותה במשטרה מודה שטייף בין היתר כי היא זו שיצרה קשר עם מקורבת לנוה, שהחזיקה בטלפונים ושידלה אותה למסור לה אותם כשידעה שמדובר בטלפונים אישיים פרטיים של נוה, המוגנים בסיסמה.

הדס שטייף // צילום: יוסי זליגר

עוד נכתב בערר כי שטייף הודתה שיצרה קשר עם גורם אחר, הרואה במר נוה בתור יריב אישי, וביקשה ממנו לפרוץ עבורה את הטלפונים, היא חיטטה בכל תוכניהם, ולאחר מכן העבירה את המידע מהטלפונים לגורמים שונים בגלי צה"ל, אותם היא יידעה כי מדובר בטלפונים פרטיים של נוה שנפרצו על ידי גורם מטעמה - והחבורה כולה עיינה וחיטטה בתכני הטלפונים יחדיו.

לטענת נוה, שטייף הודתה בביצוע עבירות פליליות חמורות ולא הייתה הצדקה לתת לה חסינות.

אפי נוה // צילום: יהושע יוסף

בערר נטען עוד כי בניגוד להצהרות רשמיות של גורמי אכיפת החוק, בפועל ניתנה לשטייף הבטחה לחסינות עוד בחודש ינואר 2019, ולכאורה לא התקיים הליך אמיתי של בירור אשמה.

החסינות שניתנה הותנתה בכמה תנאים, שאחד מהם היה למסור את כל המידע שברשותה לגורמי אכיפת החוק. אך לדברי נוה, לאור הדיווחים על דליפת המידע שבטלפונים בימים האחרונים ניתן להסיק ששטייף כביכול הדליפה את החומרים.

לטענת נוה, מסקנה זו נלמדת הן מהעובדה שהטלפונים והמידע שבהם טרם נמסרו לעורר ומשום שהחומר שדלף, על פי דיווחים, מוין בתיקיות על פי נושאים - בדומה לאופן ששטייף לכאורה סידרה את החומרים לאחר שחיטטה בהם, כפי שעולה מהודעות הגורמים הרלוונטיים במשטרה.

בערר הוסיפו נוה ובאי כוחו כי הדין הישראלי אינו מכיר במתן "חסינות" מפני העמדה לדין פלילי, וטענו כי בחינת ההחלטה בראי הנחיות הפרקליטות המשיקות לעניינו - בעניין הסכמי עדי מדינה - מלמדת גם היא שלא היה יסוד להחלטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...