"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ה"יהלום" חושף: כך מונו שופטים שכשלו בקורס
יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר חשוד כי פעל למינויה של אתי כרייף, אף שנכשלה בקורס השפיטה • כעת מאגר המידע הסודי מגלה: היא לא הייתה היחידה
כינוס הוועדה למינוי שופטים ב-2018 // צילום ארכיון: אורן בן חקון

ה"יהלום" חושף: כך מונו שופטים שכשלו בקורס

יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר חשוד כי פעל למינויה של אתי כרייף, אף שנכשלה בקורס השפיטה • כעת מאגר המידע הסודי מגלה: היא לא הייתה היחידה

עקיבא ביגמן
, עודכן

פרשתאפי נוהחשפה את אחורי הקלעים של הוועדה למינוי שופטים והעסקנות הנרקמת בה. החשד ששופטת מונתה בשל שוחד מיני שנתנה לכאורה ליו"ר לשכת עורכי הדין, מעורר שאלות רבות על טיבה של שיטת מינוי השופטים בישראל, והמידע שעודנו מצוי בידי המשטרה הנוגע לשופטים רבים אחרים מטיל צל כבד על המערכת.

המועמדים לשיפוט עוברים קורס מועמדים לשפיטה, אשר הציון בו קריטי למעבר לשלב הבא - ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, המחליטה על גיבוש רשימת המועמדים הסופית. על פי כתב החשדות, אתי כרייף נכשלה בקורס, ועל כן נוה הפעיל את השפעתו על חברת הוועדה עו"ד אילנה סקר ועל ח"כ נורית קורן, ובזכות התערבותו "עברה כרייף את ועדת המשנה". כך, "למרות כישלונה בקורס… נכנסה למאגר המועמדים לשפיטה".

בחינה שלמאגר המידע הסודישל המועמדים לשפיטה - מאגר יהלום - שנחשף ב"ישראל היום" אשתקד, מגלה כי בשנים 2016-2011 מונו לא פחות מ־13 שופטים שנכשלו בקורס השפיטה. עניין זה מצטרף לפרסום אתמול ב"הארץ", שלפיו בשנים 2018-2015 מונו כ־21 שופטים כאלה. בחלק מהמקרים המופיעים במאגר יהלום, ועדת המשנה החליטה למנות מועמדים לשיפוט למרות הציון הנמוך, ובחלקם הם נתמנו ללא נימוק.

אפי נוה // צילום: יהושע יוסף

כך, למשל, מועמד אחד סיים את הקורס בקביעה כי "אינו מתאים לכהונת שיפוט", ובכל זאת ועדת המשנה קבעה כי "שמו יצורף למאגר" - והוא מונה לבית משפט השלום.

על מועמד נוסף נכתב כי הוא "בעל כושר אינטלקטואלי ובעל ידע משפטי מרשים", אך מאידך גיסא, "נוכחנו לדעת שיכולתו לנהל משפט אינה מתאימה לנדרש ומתאפיינת בחוסר יעילות ולעיתים בחוסר הבחנה מספקת בין עיקר לטפל". בנסיבות אלה, "החלטנו שלא להמליץ על המועמד לכהונת שופט". ועדת המשנה העבירה אותו - והוא מונה כשופט בית משפט השלום.

על מועמדת אחרת נקבע בקורס כי "חרף היכולת האינטלקטואלית והמקצועיות, התרשמנו שיש קושי בהפגנת סמכות ובניהול דיון". ועדת המשנה הורתה בכל זאת להעביר אותה והיא מונתה לשלום.

המידע המצוי במאגר כולל דיונים והחלטות שחלקן התקבלו לפני תקופתו של אפי נוה בראשות לשכת עורכי הדין שהחלה בקיץ 2015, אך רבים מהמינויים הסופיים במקרים אלו בוצעו במהלך כהונתו. כך או כך, אין באמור להטיל דופי בשופטים מכהנים, אך פרשיית נוה־כרייף מעוררת שאלות רבות על הליך בחירת השופטים בישראל, כגון מה עוד לא נחקר? אילו חומרים טרם טופלו? האם מישהו החליט להקריב את נוה כדי להציל את כל השאר?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...