פרשת מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה הביאה בצעד חריג גם את המעודדים המושבעים ביותר של מערכת המשפט, לבקר את התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
נתחיל בחוק. כהונת פרקליט המדינה הקודם, שי ניצן, פקעה ביום 16 בדצמבר 2019. על פי החוק, מי שיכול למנות ממלא מקום הוא שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
היועץ המשפטי לממשלה, ללא כל בסיס בחוק, דרש מהשר אוחנה למנות את המועמד שלו, עו"ד למברגר, וקבע שכל מינוי אחר יהיה לא סביר במידה המהווה מניעה משפטית למינוי.
פעמים רבות מדי בעבר עמדו שרים ונבחרי ציבור אל מול התנהגות שתלטנית ופורעת חוק כזו מצידם של היועצים המשפטיים ונכנעו או העדיפו להגיע להסכמות שקטות, אולם השר אוחנה, ביודעו שהחוק לצידו, כמו גם ההיגיון, הודיע שיעשה שימוש בסמכותו וימנה את האדם שנראה לו המתאים ביותר לתפקיד. בתחילה מינה אמיר אוחנה את עו"ד אורלי בן־ארי, אולם לאחר ימים ספורים של מתקפה רבתי בכלי התקשורת, בין הקולגות בפרקליטות ועתירה לבג"ץ, הודיעה בן־ארי שהיא מוותרת על המינוי.
עוד בנושא:
• היועמ"ש הסיר את התנגדותו למינוי עו"ד אלדד למ"מ פרקליט המדינה
• בפעם השלישית: עימות בין השר אוחנה ליועמ"ש מנדלבליט
• בפרקליטות רצו "אחד משלנו"; שר המשפטים הבהיר להם שהחגיגה נגמרה
השבוע מינה אוחנה את עו"ד דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה. היועמ"ש פנה במכתב לראשי הפרקליטות ותקף, שוב בניגוד לחוק ובניגוד לכל נורמה של מנהל תקין, את השר הממונה עליו ואת פרקליט המדינה הממונה, אולם הודיע שלא יעמוד על התנגדותו למינוי אלדד לפרקליט המדינה.
אותה "מניעה משפטית" שהתקיימה לדעת מנדלבליט קודם לכן, ואותן "נורמות משפטיות מתחייבות" שאסרו מינוי מ"מ לפרקליט המדינה "על ידי דרג פוליטי בניגוד לעמדת היועמ"ש" נעלמו ברגע שהיועמ"ש החליט, מסיבות פוליטיות, לוותר על הקרב עם אוחנה. מקרב הבוץ שניהל מנדלבליט עם אוחנה יצא היועמ"ש מוכה וחבול, כשאמון הציבור בו ובטוהר שיקוליו נמצא בשפל המדרגה, בזמן שהשר אוחנה יצא בחליפה מגוהצת ונקייה ואפילו לא מזיע.
לכולם ברור כי מאחורי החזית של "מניעה משפטית" או "עקרונות היסוד של השיטה" מתחבאת תאוות השלטון והאגו של ראשי מערכת המשפט, ומאחורי הדיבורים על הערכים, ההגנה על המיעוט והדמוקרטיה עומדת האמת האנושית היסודית שהכוח משחית והכוח המוחלט משחית באופן מוחלט.
מתוך התפיסה שלפיה השלטון והכוח השלטוני הם בגדר רע הכרחי, כתב ז'בוטינסקי על לקחי המהפכה הצרפתית: "אם יש הכרח בכך שמישהו יהא זכאי לשלוט, הרי מוטב שיהא זה הרוב ולא המיעוט". כולנו היינו מעדיפים שבמדינת ישראל היתה היום ממשלה מתפקדת וששר המשפטים היה מכהן בתפקידו מכוח אמון הכנסת בממשלה. אך בשאלה אם עדיף שמי שימנה את פרקליט המדינה יהיה אוחנה שעמד ועומד לבחירת הציבור או מי שמעולם לא עמד לבחירה וגם לא יעמוד, כמו מנדלבליט, הדמוקרטיה ושלטון החוק נמצאים לצידו של אוחנה.
יש לקוות שפרקליט המדינה הנכנס ינצל את החודשים שעומדים לרשותו, ועם השר אוחנה ייצא למהלך של שיקום אמון הציבור בפרקליטות. תאוות השלטון, היעדר השקיפות, דחיית הביקורות והמאבק בנבחרי הציבור הובילו את מערכת המשפט אל פי־פחת. הגיעה עת תיקון!
עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו