"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אכיפה חלקית: למה "בזק", "וואלה!" ו"ידיעות אחרונות" נעדרו מספסל הנאשמים?

לחברות אלה יש חלק מרכזי באירועים ובשותפות הפלילית בתיקים 2,000 ו-4,000 • כתב אישום ל"תאגידים" הוא נורמה מבוססת ומרכזית בהליכים הפליליים בישראל • אז למה בתיקי נתניהו הכל הפוך? ולמה היועמ"ש מסרב לענות על פניות בנושא? • דעה

,עודכן
צילום: עמית שאבי // נתניהו בבית המשפט המחוזי

במצב עניינים תקין, לצד נתניהו, מוזס ואלוביץ, היו צריכים להתיישב היום על ספסל הנאשמים נציגים של עוד צד מרכזי בתיקים המדוברים: נציגי החברות "בזק", "וואלה" ו"ידיעות אחרונות".

נתניהו נכנס לאולם המשפטים // צילום: רויטרס

חברות אלו, או בעגה המשפטית "תאגידים", הן ישויות משפטיות שיש להן חלק מרכזי באירועים והן שותפות באחריות הפלילית שלכאורה נובעת מהם. על פי כתבי האישום בתיקים 2,000 ו-4,000, מי שנהנה מהשוחד או הניסיון לשוחד לכאורה, היו לא רק אלוביץ ומוזס כאנשים פרטיים, אלא גם החברות שבראשותן הם עומדים. "בזק" ובעלי המניות שלה הרוויחו על פי הספירה המקובלת בתקשורת מאות מיליוני שקלים מההטבות השונות, שעל פי הלוגיקה של כתב האישים הורעפו עליה בתמורה לסיקור אוהד באתר "וואלה". כך גם "ידיעות אחרונות": אם מזימת השוחד הייתה יוצאת לדרך ו"ישראל היום" היה מקטין את תפוצתו או נסגר, תאגיד "ידיעות אחרונות" היה מרוויח הון עתק מהיעלמותה של התחרות היחידה שלו בעיתונות הארצית.

עוד בנושא:

פרוטוקול הדיון הראשון במשפט נתניהו.pdf

• יו"ר הכנסת: "יום פתיחת משפט נתניהו - נקודת שפל היסטורית של מערכת המשפט"

• לא רק את נתניהו מבקשים להזיז כאן, אלא גם את בחירת העם

• אלו אנשי הליכוד שיגיעו לתמוך ברה"מ נתניהו

• ואלה שמות: דמויות המפתח במשפטו של רה"מ בנימין נתניהו

מדובר בנורמה מבוססת ומרכזית בהליכים הפליליים בישראל, והיא מעוגנת בתקנות שפרקליט המדינה לשעבר שי ניצן בעצמו חידד לפני כחצי שנה. "נקודת המוצא היא שככל שקיימת תשתית משפטית וראייתית להעמדת תאגיד לדין וקיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין את התאגיד, יש להעמיד לדין. במובן זה אין הבדל בין יחיד לתאגיד", נאמר בתקנות פרקליט המדינה שהוא הוציא. בתיק הולילנד, למשל, שבו הורשע אולמרט, הועמדו התאגידים לדין.

גם בזק ו-וואלה הרוויחו. בית וואלה // צילום: קוקו
גם בזק ו-וואלה הרוויחו. בית וואלה // צילום: קוקו


משום מה בתיקי נתניהו הכל הפוך. התאגידים בחוץ, ונימוקים? אין. היועמ"ש סירב להשיב לפניות עיתונאיות שלנו בנושא, ובהליכים משפטיים שנקט עורך הדין מיכאל דבורין, הוא נתקל בחומת שתיקה בצורה, ששיאה בגיבוי שנתן בית המשפט העליון לשתיקתו של היועמ"ש: עתירה שהגישו דבורין וארגון לביא נדחתה על הסף אף לפני שהמדינה נדרשה לספק תשובות, והוטלו על העותרים הוצאות.

התיקים נגד נתניהו נגועים באכיפה בררנית מתחילה ועד סוף. מעבר לעובדה שהוא נחקר ומואשם בעבירות שבהן מעולם לא הואשמו אחרים, גם בתוך התיקים עצמם ישנה בררנות משוועת: נתניהו, אלוביץ ומוזס - כן; אבל "בזק", "וואלה" ו"ידיעות אחרונות" - לא. כשבאותו מעשה פשע מעמידים לדין רק חלק מהמעורבים, משהו רקוב מן השורש.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר