"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"איש רשע הרג את בני בכורי"
החל שלב הטיעונים לעונש של אלי בר זכאי דורס הילד אילון שלו אמסלם ז"ל • לפי כתב האישום הוא הואשם בהמתה בקלות דעת בתאונה שהתרחשה לפני כשנתיים
צילום: גדעון מרקוביץ' - ארכיון // הוריו של אילון ז"ל - דיקלה וקובי בבית המשפט

"איש רשע הרג את בני בכורי"

החל שלב הטיעונים לעונש של אלי בר זכאי דורס הילד אילון שלו אמסלם ז"ל • לפי כתב האישום הוא הואשם בהמתה בקלות דעת בתאונה שהתרחשה לפני כשנתיים

אבי כהן
, עודכן

בבית המשפט המחוזי בתל אביב החל הבוקר (ראשון) שלב הטיעונים לעונש של אלי בר זכאי, בן 25 מירושלים, דורס הילד אילון שליו אמסלם ז"ל שהורשע לפני כחודש בהמתה בקלות דעת של הנער שלו־אמסלם ז"ל ובפציעת חברו תוך כדי נהיגה במהירות מופרזת ובשכרות בצומת הרחובות ש"י עגנון ואבן גבירול בתל אביב לפני כשנתיים.

דיקלה אימו של אילון ז״ל אמרה בבית המשפט: "אין אם שיכולה לרגע הזה הבטן מתהפכת הפעם המילים ממאנות מלצאת, של ים הגעגוע כל יהיה עד יומנו האחרון. נפלתי לארץ בקול' השיחה היתה קצרה. לקחתי את הטלפון מקובי בעלי ושאלתי הוא מת, ענתה לי כן.שעתיים צעקתי שהוא מת, הרגשתי שלא אוכל לחיות יותר. אחרי 30 שעות של מעבר מגן עדן לגיהנום חיכה לי בני בכורי שוכב מת עם חיוכו המתוק והוא לא קם לראותי. הפעם הוא איפשר לי לחבקו בלי שיגיד 'אמא די' כמו נער מתבגר".

"האם חיכינו לרגע הזה? האם אמא יכולה לחכות לרגע שתדבר במשפט של האיש שהרג את בנה? עלי נכפה הרגע הנורא הזה. הטן מתהפכת והלב דופק במהירות", הוסיפה דיקלה.

עוד בנושא:

דורס אילון שלו-אמסלם הורשה בהמתה

"הבעת חרטה מניפולטיבית"

"פרח שלי, איך קרה דבר כזה? מסרים להאמין - אילון שלו-אמסלם הובא למנוחות

"אי אפשר היה למנוע את דריסת אילון"

על פי כתב האישום בו הואשם בן זכאי, לפני כשנתיים, בעיצומו של החופש הגדול, המתינו אילון שלו־אמסלם וחברו דניאל בני ה-13, בצומת הרחובות ש"י עגנון ואבן גבירול בתל-אביב, וזאת בדרכם לביתו של אחד מהם. שני הילדים עשו את שלימדו אותם לאורך השנים - המתינו בסבלנות לאור הירוק שיאפשר להם לחצות את הכביש בבטחה במעבר החציה, וזאת בעודם עומדים על המדרכה.

למרות הזהירות בה נקטו, הגיח מהסיבוב רכב בו נהג הנאשם, עלה על המדרכה, עקר שניים מעמודי הבטיחות שהותקנו על שפת המדרכה ופגע בילדים. כתוצאה מהפגיעה הקשה, הוטח הילד אילון שלו-אמסלם ז"ל למרחק של 26 מטרים ומצא את מותו, ואילו חברו הילד דניאל חכמי נפגע והובהל לבית החולים, כשהוא סובל משברים מרובים וחתכים בחלקי גופו שם אושפז ונותח.

לפני כחודש, בהכרעת הדין, השופט בני שגיא מצא כי הגרסאות השונות שמסר הנאשם עומדות בסתירה חזיתית לכלל הראיות שהוגשו, וקבע כי קו ההתנהלות הפסול שאפיין את הנאשם לפני התאונה, במהלכה, ומיד בסמוך לאחריה, המשיך באופן ישיר גם במסגרת ההליך המשפטי בעניינו, עת מסר הנאשם עדות כוזבת בבית המשפט.

אילון שלו-אמסלם ז"ל // צילום: באדיבות המשפחה
אילון שלו-אמסלם ז"ל // צילום: באדיבות המשפחה

במסגרת הכרעת הדין נבחנו הגורמים החיצוניים השונים עליהם הצביע הנאשם ככאלה שתרמו לקרות התאונה ובכלל אלה: כשל בתכנון הכביש ובמבנהו; רטיבות על הכביש; צמיג תקול; ותקלה מכנית ברכב. השופט בני שגיא דחה טענות אלה וקבע כי לא הוכח שאלו תרמו, ולו באופן מינימלי, לקרות התאונה.

"ראיתי לקבוע כי האמת רחוקה מלהיות נר לרגליו, וכי עסקינן בנאשם, נורמטיבי לכאורה, אך כזה שאימץ לעצמו דפוס התנהלות עברייני, באופן שלא ניתן לבסס ממצא עובדתי כלשהו על דבריו. לפרקים גרסאותיו עוררו תדהמה, לפרקים גיחוך, לפעמים הכעיסו את המאזינים לדברים, אך בולטת מכל הייתה ההתרשמות כי עסקינן בנאשם אשר השיל מעצמו סממנים מוסריים כלשהם, שאם היו קיימים בנפשו, ניתן היה לצפות לראותם עת שהעיד", כתב השופט שגיא בהכרעת הדין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...