ללא קלון: בית משפט השלום בראשל"צ אישר הבוקר (שני) את ההסדר הטיעון שנחתם בין הפרליקטות לבין חבר הכנסת חיים כץ. ח"כ חיים כץ הואשם בקשירת קשר להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים, בעקבות חוק שקידם לפני כעשור לטיפול בתופעת "התספורות" במשק. לפי הסדר הטיעון על כץ יוטל עונש של מאסר על תנאי של עד חצי שנה וקנס של עד 75.3 אלף שקלים.
במסגרת הטיעונים לעונש, נימקה התביעה את נסיבות ההסדר והבהירה כי ח"כ חיים כץ "ביקש לקדם חקיקה ראויה. במעשיו לא דבק קלון ולא היה בהם פן של שחיתות או דופי".
ח"כ חיים כץ, שמיוצג על ידי עורכי הדין נוית נגב, יאנה פוגל סלוצניק ותובל בוך ממשרד שינמן נגב ניב, בירך על ההחלטה: "בית המשפט פסק בצדק שבמעשיי אין קלון. קביעה זו מצטרפת להחלטת בג"ץ לדחות על הסף טענות נגד הסדר הטיעון שנחתם. קידמתי חוק שהטיב עם כלל ציבור המשקיעים, לא היה לי או למי ממקורבי רווח אישי מהחקיקה. הודתי בלב לא קל במטרה להמשיך לשרת נאמנה את אזרחי ישראל ולשים מאחורי את העננה שליוותה אותי בשנים האחרונות וגבתה מחיר אישי וציבורי יקר".
כידוע, לפי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון, במהלך כהונתו כיו"ר ועדת הרווחה של הכנסת זימן ח"כ כץ לוועדה כמומחה את סוחר שוק ההון, מוטי בן-ארי, לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים - אך לא גילה לחברי הוועדה על קשריו האישיים והכלכליים עם המומחה ועל האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.
נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת עינת רון, אמרה בדיון אישור הסדר הטיעון כי "בעצם זימונו של בן-ארי לוועדה לא היה פסול. התקיימו דיונים ענייניים לאישור החוק. יש מקום לכבד את ההסדר. אין מדובר במרמה או בהפרת אמונים ואף לא בניגוד אינטרסים שכן על פי עובדות כתב האישום שהוגש מדובר באי קיום חובת הגילוי הנאות. אין להתעלם מכך שהמעשים נעשו במסגרת קידום לתיקון חוק שעתיד היה להיטיב עם הציבור הרחב ולתקן עיוותים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו