המדינה הגישה לבג"ץ בקשה לדיון חוזר בפסיקת מצפה כרמים

לאחר שבסוף חודש אוגוסט הורה בג"ץ לפנות עשרות מבנים ביישוב מצפה כרמים, לאחר שקבע כי נבנו על קרקע פלשתינית, המדינה הגישה לבג"ץ בקשה לדיון חוזר בפסיקה המדוברת. בג"ץ למעשה קיבל את עמדת היועמ"ש כי ניתן להכיר במבנים בדיעבד במקרה שהמוכר והקונה חשבו, בתום לב, כי מדובר באדמות מדינה ("תקנת השוק"), אך קבע כי המדינה במקרה זה לא נהגה בתום לב, וזאת כשהתעלמה מסימנים ברורים במשך שנים לכך שמדובר בקרקע פרטית.

בנימוקי המדינה לדיון מחודש בבקשה, ישנו הסבר לפיו פסק הדין של בג"ץ קבע למעשה שתי הלכות חדשות אשר עומדות בניגוד לעמדה שנטענה על ידי המדינה. הראשונה, אמות המידה המשפטיות לבחינת תום ליבו של הממונה מטעם המדינה והשנייה, הפרשנות לפיה קרקע שנתפסה בצו תפיסה אינה באה תחת ההגדרה של "רכוש ממשלתי".

בהלכה הראשונה טוענת המדינה כי בית המשפט קבע מבחן מחמיר במיוחדת לבחינת תום ליבו של הממונה מטעם המדינה, ביחס למה שמבקש החוק בהתאם לתקנת השוק. משמעות ההלכה השנייה, לדעת המדינה, עשוייה לפגוע פגיעה קניינית קשה בתושבים רבים בתחומי ההתיישבות אשר נשענו על הפרקטיקה הנהוגה על ידי הרשויות.

בבקשת המדינה לדיון חוזר בסוגית מצפה כרמים נכתב: "'הקושי', 'החשיבות' ו'החידוש' בהלכות שנפסקו בשני הנושאים הינם משמעותיים באופן המצדיק דיון מחודש, שכן הן עשויות להשפיע לא רק על היישוב 'מצפה כרמים' שדינו הוכרע בפסק הדין, שמתיישביו הסתמכו בתום לב על כך שהמקרקעין עליהם הוקם יישובם הם 'רכוש ממשלתי', אלא גם על מקרים אחרים נוספים, לא מועטים, שבגדרם עלולים מתיישבים שהתיישבו בתום לב במקרקעין, אותם חשבו לרכוש ממשלתי, תוך הסתמכות על הממונה, להימצא בפני שוקת שבורה, על לא עוול בכפם".

כזכור, ב-27 באוגוסט בג"ץ להרוס במיידי 56 מבנים שנבנו על קרקע פלשתינית פרטית במאחז מצפה כרמים. הפינוי יבוצע רק לאחר מציאת מענה חלופי על אדמות מדינה לתושבים המפונים. ימים ספורים לאחר מכן,שר ההתיישבות צחי הנגבי ביקר ביישובוהצהיר: "משרד ההתיישבות יפעל יחד עם משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים לבחון את כל הדרכים לפתרון שלא בדרך של עקירת אנשים מביתם".