"בריכת המריבה" תיפתח לשחייה מעורבת

פסק דין "בריכת המריבה": בית המשפט העליון קיבל היום (רביעי) אתעתירת תושבי קריית ארבעשדרשו מהמועצה המקומית להקצות שעות שחייה מעורבות בבריכה הציבורית לגברים ונשים, ופסק כי יש להקצות 12 שעות בשבוע לרחצה משפחתית.

השופטים יצחק עמית, ענת ברון ועופר גרוסקופף הורו לפתוח את הבריכה ולהקצות לשחייה מעורבת שעתיים בכל יום, זאת לאחר שהמועצה סירבה לכבד את הפשרה שהושגה בעתירה הקודמת בשנת 2018 והשאירה את הבריכה סגורה. בנוסף בית המשפט פסק תשלום של 20 אלף שקלים על הוצאות משפט לטובת העותרים.

כזכור, הבריכה בקרית ארבע נפתחה אך ורק לרחצה נפרדת של נשים וגברים, על אף שכ-25%-30% מתושבי העיר הם חילוניים או מסורתיים או דתיים המעוניינים כי תתאפשר להם רחצה משפחתית, כלומר, רחצה מעורבת של גברים ונשים.

העותרים - שצירפו מאות חתימות לעתירה - ביקשו כי המועצה המקומית תימנע מהפליית העותרים וחבריהם לרעה, ותאפשר קיומן של "שעות משפחה" (בהן תתאפשר רחצה מעורבת) בבריכה הציבורית היחידה של קרית ארבע.

השופט עמית הדגיש בפסק דינו כי הבריכה היא משאב ציבורי ומושכלות יסוד כי על המועצה המקומית לפעול באופן סביר, הוגן ושוויוני בהקצאת שעות הבריכה כמשאב ציבורי העומד לרשותם של תושבי הרשות ולפעול באופן שישרת נאמנה את הציבור כולו. זאת, במיוחד בהתחשב שהעותרים מייצגים מיעוט משמעותי של כרבע מהתושבים, המשלמים מיסים למועצה המקומית וזכאים ליהנות באופן שוויוני ממשאבי הציבור ומהשירותים שניתנים על ידי המועצה המקומית.

השופטים גרוסקופף וברון הצטרפו לשופט עמית. השופט גרוסקופף הוסיף בפסק דינו, בהסכמת יתר חברי ההרכב, כי הדרישה לרחצה בהפרדה מגדרית היא דרישה הטומנת בחובה הבחנה מטעמי מגדר. דרישה שכזו עומדת בניגוד למושכלות היסוד לפיהן שירות לציבור, בוודאי כזה הניתן על ידי רשות ציבורית, צריך להינתן על בסיס של שוויון מגדרי, דהיינו ללא התייחסות למינו של מקבל השירות. הדין מאפשר אומנם בנסיבות מסוימות היענות לדרישה זו ביחס לרחצה בבריכות ציבוריות, אך זאת אך ורק כחריג צר, ותוך שמירה על זכויות הציבור המעוניין בקבלת השירות ללא הבחנה מטעמי מגדר. מכאן שההחלטה לאפשר רק רחצה בהפרדה איננה מייצגת בחירה בין שתי חלופות שוות מעמד ביחס לשימוש בבריכה, אלא כניעה של הרשות המקומית לדרישה להפעלת החריג, המאפשר הפרדה מגדרית, מבלי שנשמרה זכות העותרים ליישום הכלל, לפיו המרחב הציבורי צריך להיות שוויוני, ונטול הפרדות מגדריות. לכך לא ניתן להסכים.

השופטת ברון עמדה על כך שהחלטת המועצה הכופה רחצה בהפרדה על כלל התושבים פוגעת בזכויות יסוד של העותרים – ובראשן הזכות לשוויון, אוטונומיה של הפרט וכן הזכות לחופש מדת, שהם ערכי יסוד בכל משטר דמוקרטי. דרישת הרוב בקרב תושבי קרית ארבע היא לא רק שתתאפשר רחצה בהפרדה בבריכה – אלא אף שתישלל כליל מהמיעוט האפשרות לרחצה מעורבת, וזאת מטעמי צניעות. אין חולק בדבר חופש הדת והפולחן הנתון לתושבים החפצים ברחצה בהפרדה; ואולם בה בעת לכל אדם נתונה הזכות לחופש מדת, לקבוע לעצמו את אורח חייו ולפעול על פי צו מצפונו ותפיסת עולמו. החלטת המועצה שלא להקצות שעות כלשהן לרחצה משפחתית מדירה את העותרים מן הבריכה, פוגעת בזכותם לכבוד ולחופש מדת, ומפלה אותם על רקע מגדרי. בענייננו מדובר בבריכה ציבורית יחידה בתחום המועצה, שממומנת מכספי ציבור; וההחלטה הכופה רחצה בהפרדה אינה מעניקה משקל כלשהו לפגיעה הממשית בזכויות העותרים ומי שכמוהם מעוניינים ברחצה משפחתית, ועל כן מחייבת התערבות.

בא כוחם של העותרים, עו"ד פרופ' אביעד הכהן אמר בתגובה: "פסק הדין נדבר בעד עצמו וחבל שהיינו צריכים להגיע לכך. אני משער - ולוואי ואתבדה - שלמרות פסק הדין יעדיף ראש המועצה להשאיר את הבריכה סגורה וכך יסבלו רוב תושבי הקריה שמבינים שכדי לחיות בצוותא יש לנהוג בסובלנות הדדית. נזכור שהמועצה המקומית התחייבה בעצמה לפני שלוש שנים לקיים שעות שחייב משפחתיות אך היא מסרבת לכבד את התחייבותה-שלה. יש להצר על כך שבעקבות סירובה העיקש והלא מובן המועצה למנוע זכות זו, בניגוד להוראות הדין ולעקרונות יסוד של שוויון, נמנעה מתושבי קרית ארבע היכולת ליהנות משירותי הבריכה העירונית גם בקיץ האחרון".