"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בג"ץ דחה העתירה לחקירת ההדלפות בתיק 4000
במסגרת החלטת השופטים לגבי עתירת רה"מ נתניהו והזוג אלוביץ', נכתב ש"אין מקום להתערב בהחלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית בנושא"
נתניהו ואלוביץ'. תיק 4000 | צילום: צילום: עמית שאבי, יוסי זליגר

בג"ץ דחה העתירה לחקירת ההדלפות בתיק 4000

במסגרת החלטת השופטים לגבי עתירת רה"מ נתניהו והזוג אלוביץ', נכתב ש"אין מקום להתערב בהחלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית בנושא"

יאיר אלטמן
, עודכן

עתירתם שלבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו לחקור את ההדלפות בתיק 4000 נדחתה היום (חמישי) על ידי בג"ץ, זאת למרות שביקשו מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לשקול בדיקה כזו –בקשה לה הוא סירב.

השופטים כתבו בהחלטתם כי "מבלי לגרוע כהוא זה מהחשיבות שאנו מייחסים לנקיטת פעולות המיועדות למיגור תופעה של הדלפות בידי עובדי ציבור, לעת הזו אין מקום להתערב בהחלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירהפלילית בנושא. זאת מן הטעמים... שתוכן ההקלטות אינו סודי; הן מהוות חלק מחומר הראיות בהליך הפלילי; תמליליהן נמסרו לעותרים, וחלקן אף צוטט בנספח לכתב האישום שניתן לו פומבי. כמו כן, חזקה על העותרים שבמסגרת חקירתו הנגדית של ישועה הם יעמתו אותו עם הסוגיות המועלות בעתירה, וככל שלאחר מתן העדות יסברו כי נוספה תשתית ראייתית המצדיקה לשקול מחדש את האפשרות של פתיחה בחקירה פלילית נגדו, טענותיהם שמורות להם".

במסגרת ההחלטה, השופט נעם סולברג מתח ביקורת על מוסד היועץ כשכתב: "אכן, מחד גיסא, רואה היועץ המשפטי לממשלה 'בחומרה רבה', כלשונו, מסירת מידע האסור בגילוי; אך מאידך גיסא – חקירה אין, אין מי שנותן את הדין, ורעה חולה זו של 'הדלפות' פושה במקומותינו... ברם, במבט צופה פני עתיד, שומה להתריע שלא תהא אותה 'חומרה רבה" שב'מסירת מידע האסור בגילוי', שהכל תמימי-דעים לגביה, מס שפתיים בלבד: צריך לעשות מעשה".

השופט סולברג התייחס גם לתשובת היועמ"ש, וציין כי במקום שמנדלבליט יצמצם את מעגלי החקירה האפשריים, בתשובתו הוא רק הרחיב אותם.

חיות ביקרה את ההדלפות

כזכור, בדיון בעתירה שהתקיים בבג"ץ לפני כחודשיים, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מתחה ביקורת חריפה על תופעת ההדלפות, והמליצה לפרקליטות לפתוח בהליך בדיקה טרם פתיחה בחקירה פלילית, תוך שאמרה כי "אנו מביעים מורת רוח קשה. אלה לא אירועים נדירים שקורים, שאז אפשר לשקול אירוע אחד נקודתי, יש כאן תופעה מדאיגה שהנזקים עליה, אתם לא חולקים עליהם גם כלפי הנאשמים וגם – כפי שכתב אדמונד לוי – זה פוגע באמון הציבור ובתביעה עצמה. בסוף זה מתהפך גם עליכם, שלא לדבר על פגיעה בהליך השיפוטי שאמור להתנהל בבית המשפט". עוד אמרה אז הנשיאה כי "הפגיעה היא פגיעה מערכתית. האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה? לבדוק? קשה בעינינו שלא נעשה כלום, לאחר התייעצות, שקול לבצע בדיקה מקדמית באשר להדלפות בתיקי ראש הממשלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...