"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"השתתפות בתוכנית וקסנר אינה מתנה לעובדי מדינה"

נציבות שירות המדינה מתירה את השימוש במענק של קרן וקסנר - כך נקבע בתגובה לעתירה לבג"ץ שהגישה תנועת אם תרצו

,עודכן
אוניברסיטת הרווארד, צילום: אי.פי

הלימודים הניתנים בחינם למשתתפי תוכנית קרן וקסנר באוניברסיטת הרווארד בארה"ב אינם נחשבים כמתנה – כך נכתב בתגובת נציבות שירות המדינה לעתירה שהגיש לבג"ץ האגף המשפטי של תנועת אם תרצו. לפי קביעה זו, מותר לעובדי המדינה לקבל את המענק.

כזכור, לפני מספר חודשים נערך דיון חירום בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, שאותו יזם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) בעקבות פניית האגף המשפטי של אם תרצו. בוועדה הודיע נציג משרד רה"מ כי ההתקשרות של עובדי המדינה עם קרן וקסנר מוקפאת לאלתר בעקבות נגיף הקורונה. בכל הקשור לעמדתה העקרונית של המדינה בנושא לא ניתן אז כל מענה, ומשכך בחר האגף המשפטי של אם תרצו לעתור בנושא.

תנועת אם תרצו טענה שתוכנית זו היא כנראה לא חוקית, כיוון שאסור לעובדי מדינה לקבל מתנות בקשר עם היותם עובדי ציבור. כל משתתף בתוכנית וקסנר נתמך על ידי הקרן באמצעות שכר לימוד לתואר בהרווארד, מגורים וטיסות לעובד המדינה ולבני משפחתו, מענקי מחיה נדיבים ועוד. אם תרצו עתרה לבג"ץ בדרישה להפסיק את התוכנית ולהחיל על עובדי המדינה את החוק.

"עובד המדינה מתחייב לשירות"

בשבוע שעבר המדינה השיבה לעתירה: "השתתפות בתכניות הקרן מותנית בהסכמתו של עובד המדינה להמשיך ולשרת בשירות הציבורי במשך שלוש שנים לפחות מתום סיום לימודיו בתוכנית... עובד מדינה אשר השתתפותו בתוכנית הקרן מאושרת מתחייב להשלים את מסלול הלימודים, ולאחריו להמשיך לשרת את הציבור ובכך לתרום לטיוב ההון האנושי ולביסוס העתודה הניהולית שנים קדימה.

"בנוסף, עובדי המדינה המשתתפים בתוכניות נושאים בהוצאות שונות הנדרשות מעצם ההשתתפות בתכנית. מכאן, שאף רכיב היעדר ה'תמורה' איננו מתקיים בענייננו, כאשר בצד שיתוף פעולה המאפשר השתתפות בתוכניות הקרן, מתחייב עובד המדינה התחייבות משמעותית לשירות ארוך טווח בשירות המדינה לשם שיפור השירות לאזרח ולטובת הציבור כולו, כמו גם להשקעה כספית לא מבוטלת מצדו".

לשיטת משרד המשפטים, לא מדובר במתנה משום שיש תמורה: התחייבות של כל משתתף להמשיך ולעבוד בשירות המדינה כמה שנים לאחר סיום התוכנית.

"פשיטת רגל של הנציבות"

עורך הדין זיו מאור מהאגף המשפטי של תנועת אם תרצו מסרו בתגובה: "קרן וקסנר מתחפשת לארגון תמים, שכל מטרותיו היא לקדם את איכות עובדי המדינה בישראל. במציאות, ברור לחלוטין שמי שמחזיק תואר שני מאוניברסיטה מהטובות בעולם הוא בעל סיכויים גבוהים יותר לקידום מאחרים.

"המשמעות היא שנציבות שירות המדינה מועלת בתפקידה ומעניקה לארגון פרטי את האפשרות להתערב, באמצעות בצע כסף, במפת הבכירים בשירות המדינה. מבלי להגיד מילה על ההטיה השמאלנית בקרן וקסנר, זוהי פשיטת רגל מוחלטת של הנציבות. תוכנית וקסנר היא אחד היסודות החשובים של הדיפ-סטייט שמאכל את הדמוקרטיה הישראלית. ביום שבו התואר בוגר וקסנר יהיה כתם מוסרי ולא אות כבוד הדמוקרטיה הישראליתתנחל ניצחון חשוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר