"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הסבירו מדוע לא ננקטו הליכים משמעתיים נגד דינה זילבר"

בג"ץ קבע כי על המדינה להתייחס לעתירה בנושא שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה • זאת, על רקע האמירות של המשנה ליועמ"ש בסוגיית המינויים

,עודכן
זילבר ביוני 2019 // צילום: אורן בן חקון // זילבר ביוני 2019

בעקבות עתירה שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה, בג"ץ דרש היום (ראשון) את התייחסות המדינה לשאלה מדוע לא ננקטו הליכים משמעותיים נגדהמשנה ליועמ"ש דינה זילבר, וזאת עד ליום שני הבא.

כזכור,זילבר נשאה נאום חריףבמסגרת דיון של המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצע נובמבר. היא התייחסה לסוגיית המינויים באומרה ששום בית משפט או פקידות לא מונעים פעולה בנושא ורמזה שהדבר מעיד על כשל מנהיגותי.

מתוך עמוד הפייסבוק של המכון הישראלי לדמוקרטיה

בהמשך לכך, התנועה למשילות ודמוקרטיה עתרה לבג"ץ בשבוע שעבר בבקשה להוציא צו על תנאי המורה לשר המשפטים אבי ניסנקורן, ליועמ"ש אביחי מנדלבליט ולנציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ לנמק מדוע אינם נוקטים בהליכים נגד זילבר בעקבות דבריה.

אנשי התנועה ציינו: "תקנון שירות המדינה אוסר על עובד בדרגתה של זילבר לבקר את הממשלה, וכך קבע גם בית המשפט העליון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר