נתניהו נגד בג"ץ: "לבית המשפט אין סמכות לדון בחוקי יסוד, הם הנורמה החוקתית העליונה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לדיון המתקיים היום (שלישי) בבג"ץ בנוגע ל-15 עתירות שהוגשו כנגד "חוק הלאום", בהרכב מורחב של 11 שופטים: "לבית המשפט תפקיד חשוב מאוד במשטר הדמוקרטי, אבל הוא איננו שליט אבסולוטי". לדבריו, "לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד מכיוון שחוקי היסוד שמחוקקת הכנסת הם הנורמה החוקתית העליונה במדינה". נתניהו הסביר: "בית המשפט מקבל את סמכותו לפסוק מכוח חוק יסוד והוא אינו יכול לשפוט את מקור סמכותו שלו".

מוקדם יותר היום, עוד בטרם התחיל הדיון, הודיע יושב ראש הכנסת, ח"כ יריב לוין (הליכוד) לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כי כל התערבות בחוקי היסוד היא נעדרת סמכות ותוקף."עצם הדיון בבית המשפט העלין הנכבד בעניינים של חוקי יסוד, מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק", כתב לוין במכתבו.

"משמעות הדברים היא כי בית המשפט העליון הכבד מבקש ליטול לעצמו סמכויות שלא הוענקו לו בחוק, לשים עצמו מעל ריבונות העם ומעל ריבונות הכנסת, ובכך להשליט את השקפת עולמם של שופטיו משל היו שליטי הארץ. מובן כי התנהלות זו פירושה המעשי הוא החלפת המשטר הדמוקרטי בשלטון השופט", הוסיף.

עוד כתב יו"ר הכנסת: "מכיוון שבית המשפט העליון הנכבד לא קיבל מעולם סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, הרי שכל ניסיון להתערב בהם הינו נעדר סמכות ובטל מעיקרו. עוד אעיר, כי כל ניסיון לעשות שימוש במונחים משפטיים כביכול דוגמת 'עקרונות יסוד של השיטה', אינו אלא כסות לנטילת סמכות וכוח שלטוני, אשר בית המשפט העליון הנכבד אינו מחזיק בהם".

בסיכום מכתבו לחיות, כתב לוין ש"הדיונים בנושא שבנידון מתקיימים בחוסר סמכות, תוך רמיסת עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ורמיסת סמכויותיה ומעמדה של הכנסת. מובן, כי כל החלטה שעניינה התערבות בחוק היסוד שנתקבלו על ידי הכנסת, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות, ולפיכך גם נעדרת תוקף".

שר הביטחון בני גנץ כינה את המכתב ששיגר יו"ר הכנסת יריב לוין לנשיאה חיות כ"איום". בציוץ בחשבון הטוויטר שלו כתב גנץ: "האיומים של נתניהו ולוין על בית המשפט מסוכנים לדמוקרטיה ומפרקים את הפרדת הרשויות". גנץ ציין: "הם לא הצליחו בזה עד היום ונדאג שלא יצליחו בעתיד". במכתב ששלח לוין לחיות כתב כי כל החלטה שתשנה את חוק הלאום תהיה "חסרת תוקף".

חוק היסוד אושר בכנסת ב-19 ביולי 2018 ברוב של 62 בעד, 55 נגד ושני נמנעים, והוא קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושבה זכותו הטבעית להגדרה עצמית, זכות שבמדינת ישראל היא ייחודית לעם היהודי.

כמו כן, החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדם של סמל מדינת ישראל, דגל ישראל ו"התקווה" כהמנון המדינה, לוח השנה העברי, חגי ישראל ומועדיו והשפה העברית כשפת המדינה. עוד קובע החוק שהמדינה תעודד התיישבות יהודית, שירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל, ושהערבית לא תיחשב שפה רשמית אלא שפה בעלת מעמד מיוחד. נוסח החוק שהתקבל עורר מחלוקת, בעיקר בשל כך שנעדר ממנו אזכורה של ישראל כמדינה דמוקרטית המקנה שוויון לכל אזרחיה, ובשל כך הוגשו עתירות רבות שיידונו היום.

שורה של ארגונים, ובהם דרוזים, עתרו לבג"ץ נגד החוק.באופן חריג, בג"ץ החליט לדון בחוק שהוא חוק יסוד. על הצעת התיקון לחוק, שתוצג במסגרת אחת העתירות, חתומים בין השאר השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין, תא"ל (מיל') אמל אסעד, פרופ' שחר ליפשיץ, פרופ' אסא כשר וח"כ לשעבר אכרם חסון.

מי שהובילה את המחאה נגד עצם קיום הדיון בחוק היא תנועת אם תרצו, שיצאה בקמפיין נרחב נגד מעורבות בג"ץ בכל ההליכים בישראל. בין השאר, התנועה ביקשה וגם נענתה כי הדיוןישודר בשידור חיעקב משבר הקורונה.