"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בג"ץ דן ב"פשרת האוזר" על התקציב
השופטים עוסקים בעתירת התנועה לאיכות השלטון, שטוענת כי התיקון לחוקי היסוד הוא שימוש לרעה בסמכות הכנסת • נציגת המדינה: "העתירה - תיאורטית"
נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות // צילום ארכיון: אורן בן חקון // נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות

בג"ץ דן ב"פשרת האוזר" על התקציב

השופטים עוסקים בעתירת התנועה לאיכות השלטון, שטוענת כי התיקון לחוקי היסוד הוא שימוש לרעה בסמכות הכנסת • נציגת המדינה: "העתירה - תיאורטית"

יאיר אלטמן
, עודכן

בהרכב של תשעה שופטים:בית המשפט העליון דן הבוקר (שלישי) בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד "פשרת האוזר" בנוגע לתקציב המדינה.

בעתירה המדוברת, שנוגעת לפשרה שהוצעה על תקציב 2020, התנועה לאיכות השלטון טוענת שהתיקונים לחוקי יסוד הכנסת וחוק יסוד משק המדינה אינם חוקתיים, וכי הכנסת השתמשה לרעה בסמכותה. בעתירה מבקשת התנועה מבית המשפט התראת בטלות לגבי שינוי חוקי היסוד, "לנוכח הפגיעה הקשה בעיקרון הפרדת הרשויות והצורך בפיקוח של הכנסת על הממשלה באמצעות התקציב".

נזכיר כי במסגרת הפשרה נדחה מועד העברת התקציב, והתווספו לו 11 מיליארד שקלים ללא פיקוח פרלמנטרי.

במהלך הדיון הגדירה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, את שתי השאלות המרכזיות: האם התיקון שנעשה בחוק התקציב הוא שימוש לרעה בכותרת "חוק יסוד", וכן אם הסעדים המבוקשים לא נהפכו תיאורטיים לאור התפזרות הממשלה.

‏נציגת המדינה פתחה בטיעונים נגד רלוונטיות העתירות והיותן תיאורטיות. לטענתה, הכלל צריך להיות, כרגיל, שאין לדון בתיקים אלא אם יש טעמים מאוד חזקים לחרוג מכך.

לדבריה, העובדה שקיימת סוגיה חשובה לדון בה אינה מספיקה כדי לחרוג מהכלל. "מה שצריך להיות לנגד עיני בית המשפט זה השאלה אם יוכל לדון בכך בפעם הבאה שיבוא לפניו תיק כזה ואם יהיה בידיו זמן מספיק כדי לעסוק בו", אמרה.

עו"ד שמחה רוטמן, מועמד הציונות הדתית לכנסת, מסר לפני הדיון: "‏בזמן שישנתם, היום בג"ץ ינהל דיון בביטול עוד חוקי יסוד (ממשלת החילופים והתקציב). ‏אגב, חוקים גרועים, וכעת אני יכול לומר גם משפט כמו 'כשאבחר לכנסת, אפעל לבטל אותם', אבל כשם שלמועצת החלב אין סמכות לבטל חוקים גרועים - גם לבג"ץ אין. ‏חייבים לעצור את שוד הסמכויות של בג"ץ".

עו"ד גלעד ברנע, בא כוחה של תנועת אחריות לאומית, מסר: "בפני בית המשפט העליון בהרכבו הרחב עומדת סוגיה עקרונית, חוקתית, באושיית הדמוקרטיה והליך קביעת ועיצוב תקציב המדינה. הדגשנו את המחטף שכבר נעשה בשנה שעברה, מבלי שנקבעו סדרי עדיפויות, ללא שקיפות, ללא שיתוף הציבור, ללא תבחינים ובלי עמידה בכללי שיוויון בסיסיים, הכל כדי לרצות צרכים קואליציוניים. המהלך כולו בא כתירוץ בשל היעדר חוקה שלמה, שמעולם אינה מושלמת. מה שהממשלה עושה הינו ניסוי עוקף חוקה וזה בלתי קביל בעליל. בנוסף, שיטת הצ'ק הפתוח ממשיכה גם עמוק לתוך 2021. עוד קופסא של 52.2 מיליארדים, ללא דיון תקציבי ראוי, מבלי שנקבעו סדרי עדיפויות, כאשר הכנסת ממשיכה לתפקד כחותמת גומי. לזה צריך לשים סוף, אחת ולתמיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...