עדות חפץ הוכיחה - הפרקליטות ברדיפה פוליטית

את אקורד הסיום מעדותו של עד המדינה ניר חפץ נגד ראש הממשלה לשעבר ח"כ בנימין נתניהו ואחרים, אקדיש לאמירותיו המפורשות של חפץ, כפי שהובאו מהיכל בית המשפט המחוזי בירושלים.

ואולי נתחיל מהסוף להתחלה. העובדה שקולה של החתומה מעלה ושל רבים אחרים מקבל ביטוי בעיתון זה ומושתק במקומות אחרים בתקשורת המיינסטרים, היא שמספרת את סיפור שליחותו של ח"כ נתניהו.

היטיב לתאר זאת חפץ ככל שהדבר נגע לשוק התקשורת הישראלית, שהתנהל כמונופול ופגע בדמוקרטיה בהיעדר ביטוי לקול של המחנה הלאומי-ימני: "...זה בער בו מבפנים, מתוך תחושת צדק פנימי, ולא ככלי לשפר את מעמדו. גם ברמה האישית, גם ברמה המפלגתית, וגם ברמה המדינתית".

נתניהו פעל כנבחר ציבור לטובת הציבור. בניגוד לנטען בכתב האישום, נתניהו לא הפר את האמון שנתנו בו הבוחרים. להפך, הוא פעל למענו. הרצון לגוון ולהציג מגוון דעות, פלורליזם, הוא חלק מעמודי התווך של הדמוקרטיה.

הפרקליטות שילמה לחפץ מחיר משפטי כבד ולא ידוע. חפץ מצידו פחד שהסודות שלו יהפכו לנחלת הכלל, וכך הסכים להיעתר ללחץ הפיזי, הנפשי והבלתי חוקי שהפעילה עליו המשטרה בהוראת הפרקליטות. את המודעות של נתניהו לביצוע העבירות כפי שייחסה לנתניהו הפרקליטות, לא רק שחפץ לא הוכיח - הוא גם בז לתזה שגורסת שח"כ נתניהו פעל ממניעים פליליים: "חששתי שנתניהו ילך להתלונן על סחיטה, וחששתי שאני גם אחקר על זה. לא חשבתי בכלל על סיטואציה של שוחד וסיקור אוהד, אף אחד לא חלם על זה. זה תינוק שבקע לעולם שמישהו החליט לתדרך עיתונאי מסוים (גידי וייץ - עיתון 'הארץ'). אני יושב במערכת, יושב עם כולם, זה בכלל לא עלה בדעתנו... הוא (נתניהו)... התלונן שהסיקור ב'ידיעות' הוא שלילי. לו היה מקבל כמה חודשים של חסד זה היה בשבילו טיפה בים, איך זה שוחד?... וגם מזכיר לך שהוא גיחך על התזה של גידי וייץ. זה ממש מופרך שהוא חשב שזו נוסחה של שוחד... זה אפילו לא סברה. אני יודע מה הם חשבו, אלו שיחות בלתי פוסקות".

בחקירתו הנגדית לעניין תיק 1000 (תיק המתנות) הוכיח ניר חפץ את החברות הקרובה בין מילצ'ן למשפחת נתניהו וטען: "נתן אשל הראה לי קבלה אחת של 4,000 שקלים (סיגרים שנתניהו רכש) גם במקרה של מיליארדר מדרום אפריקה (ממודי זנדברג) שתרם קופסת סיגרים לנתניהו, ונתניהו לא נתן לזה להיכנס אלא העביר למדינה".

לאורך כל העדות שלו בבית המשפט דיבר ניר חפץ על הסיקור העוין שקיבל נתניהו הן בוואלה והן ב"ידיעות אחרונות", עד כדי כך שנתניהו בחר במודע לוותר על העיתון הכי גדול במדינה, אז בתקופת בחירות, מתוך ידיעה ברורה שהם רק רודפים אותו.

מיום רביעי בערב נשלחים "דוברי" הפרקליטות לייצר איור ציבורי כאילו עד המדינה ניר חפץ סיפק את הסחורה להרשעת נתניהו. אם כך, נשאלת השאלה, מדוע דווקא עכשיו בוחרת התביעה להעלות לעדות את החוקרים הראשיים של ניר חפץ מלהב 433, שטוענים שחפץ אינו אמין.

גם אחרי שעדות חפץ הסתיימה, במקום להפיק לקחים, להתעמק בעובדות ולהתבסס עליהן, הפרקליטות ממשיכה במסע פוליטי והולכת הכי רחוק מהאמת המשפטית.