פרשת תאיר ראדה
קצין המז"פ הודה: "חלק מעדותו של זדורוב לא תואם את הממצאים בזירה"
החוקר שמואל פיאמנטה התקשה להסביר כיצד הרוצח ברח מהזירה מבלי להשאיר עקבות דם • כשנשאל מדוע בחלק הפנימי של תא השירותים לא היו כתמי דם הוא ענה: "הם נזלו בהמשך"
לאחר שהשופטים הגיעו אמש (שני) לזירת הרצח של תאיר ראדה בבית הספר נופי גולן בקצרין, היום נמשך משפטו החוזר של זדורוב, ובמהלכו קצין המז"פ שמואל פיאמנטה התקשה להסביר כיצד הרוצח ברח מהזירה בלי להשאיר עקבות דם.
"אני משוכנע שכתמי הדם שהתנקזו שם הם לא מזמן האירוע", אמר פיאמנטה כשנשאל כיצד בחלקים הפנימיים של תא השירותים לא היו כלל כתמי דם. "הם נזלו בהמשך", הסביר. כמו כן, העיד פיאמנטה שלא ניתן לשלול את האפשרות שמי שרצה לצאת באמצעות טיפוס על האסלה והניאגרה לכיוון תא שלוש, הניח את הידיים במקום שבו נמצאו כתמי הדם.
בהמשך השופט צרפתי הקשה על פיאמנטה ואמר: "הסברת לנו שחלק מהמאבק היה כשהדלת הייתה סגורה, זה לא תואם את מה שהיה בשחזור. הוא (זדורוב) אמר - 'דקרתי, היא נפלה ושכבה ואז סגרתי את הדלת'. אתה מסכים שאין התאמה בין ממצאי הזירה לבין מה שהוא אמר?". על הדברים האלו השיב קצין המז"פ: "הקטע הספציפי הזה לא תואם את הממצאים בזירה".
אמש, הרכב השופטים סייר במסלול שבו צעדה תאיר בפעם האחרונה. השופטים טיפסו על סולמות בניסיון להבין את המעבר בין תאי השירותים, כשהם מתמקדים בהשתלשלות האירועים.
סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, אף הביא בובה מספוג בגודלה של תאיר והסביר כי מדובר בבובה בגובה 151 ס"מ, במטרה להראות שניתן היה לבצע את הרצח בדלת סגורה כשהרוצח ותאיר נמצאים בתוך תא השירותים. "הראיתי לשופטים בשתי דרכים כשהבובה מדמה את תאיר המנוחה, איך גרונה שוסף מאחור בידי מי שרצח, זאת בניגוד גמור לעדות של קצין הזיהוי במשטרה, שטען שלא היה אפשר לרצוח את תאיר בתא השירותים כשהדלת סגורה". הלוי התייחס גם לתביעה שהגישה נגדו א"ק באמצעות עורכי דינה ושפורסמה ב"ישראל היום", ואמר: "אני לא מפחד משום תביעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו