"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ועדת השרים אישרה: יקודם החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה

החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער, יגביל את כהונת ראשי ממשלה ל-8 שנים ולא יחול על קדנציות קודמות • למרות זאת, בליכוד מתנגדים: "חוק אנטי דמוקרטי" • השר סער: "השלטון יפעל לטובת האזרחים במקום למען עצמו ושרידותו"

,עודכן
0השמעה
שר המשפטים גדעון סער, צילום: אורן בן חקון

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער להגבלת כהונת ראשי ממשלה לשמונה שנים.

נציין כי החוק לא יחול על קדנציות של ראשי ממשלה קודמים ולכן יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו יוכל להרכיב ממשלה גם אם החוק יעבור.

לאחר אישור ההצעה, ציטט השר סער בחשבון פייסבוק שלו את מנחם בגין ז"ל שאמר: "שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. הוא מוליד שחיתות".

״שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. הוא מוליד שחיתות״ (מנחם בגין ז״ל).

בדיוק כפי שהבטחתי בבחירות אישרנו כעת פה אחד בוועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלי להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים.pic.twitter.com/o9dwtloB3e

— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar)November 14, 2021

"בדיוק כפי שהבטחתי בבחירות אישרנו כעת פה אחד בוועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלי להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים", כתב שר המשפטים. "הגבלת כהונה (במקום כהונה ללא הגבלה) היא עקרון חשוב בבסיס התפיסה שהשלטון יפעל לטובת האזרחים במקום למען עצמו ושרידותו".

אישור החוק בוועדה המסדרת, טרם הקמת הממשלה, בחודש מאי האחרון:

הוועדה המסדרת אישרה פטור מהנחה לחוק להגבלת כהונת רה"מ צילום: דוברות הכנסת

בתוך כך, שר החוץ יאיר לפיד בירך על אישור ההצעה בוועדת השרים ואמר: "הבטחנו - קיימנו! אישרנו היום בממשלה הגבלת כהונה לשתי קדנציות".

הבטחנו - קיימנו! אישרנו היום בממשלה הגבלת כהונה לשתי קדנציות.pic.twitter.com/wVt26hMNWw

— יאיר לפיד - Yair Lapid🟠 (@yairlapid)November 14, 2021

בה בעת, גם שר הביטחון בני גנץ בירך על אישור החוק: "זה חוק נכון וראוי. שלטון ארוך מדי מביא לסיאוב ועשוי להביא גם לשחיתות. ההגבלה תשפר את הממשל התקין ותשרת את אזרחי ישראל. נעשה כל מה שנדרש בכדי שהצעת החוק תקודם ותיכנס לספר החוקים בהקדם".

מנגד, בליכוד הוציאו הודעה שבה הם מתנגדים לחוק: "ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שולל חוק הגבלת כהונה כלשהו, בין אם זה חל עליו ובין אם לאו. דמוקרטיות פרלמנטריות אינן מגבילות כהונות של ראשי ממשלה אלא משאירות לציבור את ההחלטה לבחור בבחירות חופשיות מי ימשיך להנהיג אותו בכל פעם. כך למשל אזרחי גרמניה בחרו שוב ושוב בקנצלרים קוהל ומרקל לכהונות של 16 שנה וכך גם אזרחי קנדה שבחרו בפייר טרודו לכהונה של 15 שנה. איש לא חשב שקנדה וגרמניה אינן דמוקרטיות למופת. הניסיון של מי שאינו עובר את אחוז החסימה להגביל את בחירת הציבור באשר למי שינהיג אותו הוא אנטי דמוקרטי בעליל".

יו"ר האופוזיציה נתניהו. שולל את החוק,צילום: אורן בן חקון

נזכיר שגדעון סער הבטיח בקמפיין הבחירות להעביר את החוק המדובר ולאחריו להעביר חוק דומה להגבלת כהונת ראשי ערים ומועצות. במצע של מפלגת תקווה חדשה נכתב: "נחוקק חוק נוסף אשר יגביל את כהונת ראשי הרשויות המקומיות לשתי תקופות כהונה. ראשי רשויות מקומיות יוכלו להיבחר לכהונה שלישית רק ברוב מיוחד של יותר מ-50% מקולות הבוחרים".

המכון הישראלי לדמוקרטיה: "היתרון - מונע ריכוז עוצמה בידי רה"מ, החיסרון- תקדים בדמוקרטיה פרלמנטרית"

בתוך כך, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר עמיר פוקס העבירו חוות דעת על החוק לשר המשפטים גדעון סער, שבה הם כותבים: "לא ידוע לנו על אף דמוקרטיה פרלמנטרית עם מבנה משטרי הדומה לישראל שבה יש הגבלת כהונה של ראש ממשלה". לעומת זאת, הם מציינים שהחוק יכול למנוע סכנה של ריכוז יתר של עוצמה בידי ראש ממשלה.

כמו כן, החוקרים מציעים מספר תיקונים לתזכיר החוק, ביניהם: הבהרה של המצב החוקי במקרה שבו ראש ממשלה מגיע לתקופת הכהונה המרבית, היות והנוסח שבתזכיר משאיר עניין זה עמום.עוד מציעים החוקרים להוסיף לתזכיר "תקופת צינון", לפיה ראש ממשלה שהגיע לתקופת הכהונה המרבית יוכל לחזור לכהן כראש ממשלה לאחר תקופת זמן שתיקבע. תיקון נוסף שעליו ממליצים החוקרים הוא שריון קשיח של השינוי- אידיאלי במסגרת חוק יסוד: החקיקה, ולכל הפחות ברוב גדול, אפילו של 80 חברי כנסת.

השתתף בהכנת הידיעה: יהודה שלזינגר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר