אחרי שריצתה יותר משני שליש מתקופת מאסרה – סיגלית חיימוביץ', רוצחת הנער אסף שטיירמן ז"ל, שוחררה הבוקר (רביעי) מהכלא. שחרורה של חיימוביץ' מבית הסוהר איילון, לאחר כ-21 שנים במאסר, התאפשר לאחר שהפרקליטות הודיעה אתמול כי כי לא תערער על החלטת ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט בעניינה.
חיימוביץ', שנשלחה ל-24 שנים בכלא, הגישה בקשה לשחרור מוקדם באוקטובר 2018 – שנדחתה. לאחר סדרת ערעורים מאז שהגיעו עד לבית המשפט העליון ובהם בקשתה להשתחרר נדחתה, בפברואר האחרון היא הגישה בקשה נוספת לצאת מהכלא – וזו התקבלה בסופו של דבר.
בשבוע שעבר התייחס יותם, אחיו של שטיירמן ז"ל, להודעת ועדת השחרורים על הקדמת שחרורה של חיימוביץ'. "לא ציפינו שהיום הזה יגיע, אך עם זאת מהיכרותנו את הרחמנות הבלתי נסלחת של ועדות מסוג זה, גם לא הופתענו. מדובר בהחלטה שהעדיפה להתחשב ברוצחת מפלצתית ולהתאכזר פעם נוספת לאסף, ולמשפחתנו. אנחנו מאוכזבים מאד מההחלטה".
הוא הוסיף: "לדברי החותמים על כתב השחרור 'ידיהם רעדו כשחתמו'. מעניין אם חלפה במוחם של החותמים השאלה - מה היתה החלטתם אם בנם או נכדם היה מוטל על הרצפה כשהוא מתחנן על חייו ובו בזמן הרוצחת המפלצתית ושותפיה ממשיכים בפעולות הרצח. האם גם אז היו חותמים על שחרורה של המפלצת? כל המרחם על רשעים סופו שיתאכזר לרחמנים. חוץ ממילים שמבחינתנו ריקות מתוכן, רצחתם את אסף בפעם השניה. לרוצחת אין סליחה ואין מחילה. אנחנו לעולם לא נסלח. אות קין יהיה על מצחה עד יומה האחרון".
הרצח האכזרי של שטיירמן ז"ל (18) ב-1996 בידי חיימוביץ' ורעי חורב, אז בני 17, זעזע את המדינה. חיימוביץ' וחורב הובילו את שטיירמן לחורשה, שם תקפו אותו בפגיונות, חנקו אותו והלמו בראשו באמצעות אבנים גדולות כדי לוודא את מותו. לאחר השלמת החקירה, כעבור ארבע שנים השניים הועמדו לדין. "היה זה רצח לשם רצח", צוין בגזר הדין. "מעשה רשעות אכזרי ונתעב לשמו - ללא מניע, ללא זיק של הגיון, ללא קנטור, ללא כל סיבה נראית לעין, ללא רגש של חמלה, וללא היסוס של חרטה. ככה סתם, בערבו של יום, בשכונה פסטורלית של עיר. כנגד מי שחצה באקראי את דרכם של הנאשמים באותה עת".
בהחלטת ועדת השחרורים להקדים את שחרורה של חיימוביץ' מהכלא הובהר כי "האסירה הביעה חרטה כנה, והיטיבה להגדיר את אופן ההתבוננות שלה על מעשיה השפלים והחמורים, באופן המלמד על חרטה אמיתית וכנה. התרשמנו מחרטה היוצאת מעומק הלב ולא כזו הנאמרת מן השפה אל החוץ, כדי לרצות מאן דהו על מנת להחניף או להשיג את השחרור".
חברי הוועדה ציינו עוד כי "כלל גורמי הטיפול, ללא יוצאים מן הכלל, מחמיאים לאסירה על הדרך השיקומית המאוד משמעותית שעשתה, וכן על השינוי התודעתי המעמיק שעברה. אנו מתרשמים שלאסירה גבולות פנימיים מופנמים, אשר מאפשרים לה לנהל אורח חיים תקין ומיטבי. התרשמנו שהאסירה מתנהלת מול גורמי הטיפול באופן כנה וגלוי, ולכן אנו סבורים שהיא לא זקוקה למעטפת אינטנסיבית - וכי היא יכולה לתפקד היטב בצורה מסוימת של עצמאות".
בהכנת הידיעה השתתף ירון דורון