בצעד נדיר: דיון בקיום צוואה הוצא מביה"ד הרבני

בצעד נדיר הרכב של שלושה שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, פסל את החלטת בית הדין הרבני הגדול בעניין סמכותו בענייני קיום צוואה. בעקבות עמדת בג"ץ והיועמ"ש הושגה הסכמה, שלפיה קיום הצוואה לא יידון בבית הדין הרבני, אלא בבית המשפט לענייני משפחה.

מדובר בערעור שהגישו עוה"ד עקיבא גולן ויהודה יוד, באי כוחם של קרובי המשפחה של אישה ללא בן זוג וילדים, שהיו אמורים לרשת יחד עם אחי המנוחה כל אחד חלק שווה מהירושה בצוואה המוקדמת. אלא שזמן קצר מאוד לאחר הצוואה הראשונה שהכירו, נחתמה לכאורה צוואה חדשה, שלפיה אחיה של המנוחה הוא היורש הבלעדי, בעוד שני האחרים נושלו ממנה.

אחרי פטירת האישה הגיש אחיה לבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה בקשה לקיום הצוואה המאוחרת, שבה הוא הנהנה היחיד. אלא שהיורשים הנוספים על פי הצוואה המוקדמת פנו בהתנגדות לבית הדין הרבני האזורי בטענה לחוסר סמכות. השניים טענו כי מכיוון שהם מופיעים כיורשים בצוואה הראשונה הם נחשבים ל"נוגעים בדבר", ומכיוון שאין הסכמה של כל הנוגעים בדבר לבית הדין, אין סמכות לדיון והבקשה צריכה להידון בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני.

בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה דחה את הטענה לחוסר סמכות, ובעקבות כך השניים ערערו על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול, אך גם זה דחה את בקשתם, בטענה כי סעיף 155 לחוק הירושה מבחין בין "הנוגעים בדבר" לבין "המעוניינים בדבר", אשר נמצאים במדרג נמוך ולגביהם לבית הדין יש סמכות לדון אף ללא הסכמתם.

הרב אליהו היישריק, אב בית הדין, הרב מיכאל עמוס והרב אברהם שינדלר, דייני בית הדין הגדול, פסקו שהשניים שטוענים כי יש להם חלק בירושה יוכלו לטעון זאת בפני בית הדין, גם בלי לעסוק בשאלת סמכותו.

בתגובה השניים עתרו לבג"ץ בעתירה נגד אחיה של המנוחה ונגד בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה ובית הדין הרבני הגדול, באמצעות עוה"ד עקיבא גולן ויהודה יוד, בטענה כי כיורשיה החוקיים הם כן נחשבים "נוגעים בדבר", ולכן בית הדין לא יכול לדון במקרה ללא הסכמתם.

כבר בדיון המקדמי קבע הרכב בראשות השופטת ברק־ארז כי ההליך מעורר שאלה משפטית מורכבת ועקרונית, החורגת מעניין נקודתי זה ולפיכך נדרשת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.

היועמ"ש קבע בעמדתו כי אכן אדם המחזיק בצוואה מוקדמת שיש לו טענות נגד תוקף הצוואה המאוחרת, הוא צד "הנוגע בדבר". לפיכך, אם תתקבל טענתו, הוא יזכה לקבל את נכסי העיזבון. עוד הוסיף, כי על בית הדין הרבני לבחון את טענות "הנוגע בדבר" ולהכריע אם יש בהן ראשית ראיה באשר לזכות הטוען לירושה.

בדיון שהתקיים בפני הרכב חדש בראשות הנשיאה אסתר חיות ולאור עמדתם של העותרים וחוות דעתו של היועמ"ש הוא הודיע כי אינו עומד על סמכותו של בית הדין הרבני לדון בקיום הצוואה ומסכים להתדיינות בפני בית המשפט לענייני משפחה.

עו"ד ד"ר רפי רכס, מהייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, אמר ל"ישראל היום" כי "מדובר בפסק דין שנסגר בהסכמה. העתירה נמחקה ואין בה שום אמירה חדשה של ביהמ"ש העליון. אין פה פסק דין נגד בית הדין או עתירה שהתקבלה נגדו. למעשה, אחרי שהעותר הודיע שאין לו כל עניין בבירור הסוגיה, השופטים לא נדרשו לגוף השאלה ולא הכריעו בה".