"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צדק לכל? רק 1.2% מהתיקים הפליליים ב-2020 הסתיימו בזיכוי
"אחוז הזיכויים הנמוך נובע מגישה מערכתית שטוענת כי הפרקליטות לא הייתה מגישה כתב אישום אם ההרשעה לא הייתה בטוחה", מאשימה עו"ד חיימוביץ', המתמחה בדין פלילי • "יש מקום לקדם גם סנגורים לשיפוט"
מזל שלא נתקלתי בכאלה. אזיקים (אילוסטרציה) | צילום: יהושע יוסף
בלעדי

צדק לכל? רק 1.2% מהתיקים הפליליים ב-2020 הסתיימו בזיכוי

"אחוז הזיכויים הנמוך נובע מגישה מערכתית שטוענת כי הפרקליטות לא הייתה מגישה כתב אישום אם ההרשעה לא הייתה בטוחה", מאשימה עו"ד חיימוביץ', המתמחה בדין פלילי • "יש מקום לקדם גם סנגורים לשיפוט"

יאיר אלטמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

רק 1.2% מהתיקים הפליליים שנדונו בבתי המשפט ונסגרו בשנת 2020 הסתיימו בזיכוי - כך עולה מנתונים רשמיים של הרשות השופטת שנחשפים כאן לראשונה. עוד לפי נתוני מערכת המשפט, 12.6% מהתיקים הפליליים שנסגרו בשנת 2020 הסתיימו במחיקת האישום.

המידע הרשמי של מערכת בתי המשפט מלמד כי במהלך 2020 נסגרו או הסתיימו 23,639 הליכים פליליים. 65% מהם הסתיימו בהרשעה, ב־5.7% מהתיקים הוכחה אשמת הנאשם אך התיק נסגר ללא הרשעה, וב־7% מהמקרים הורה בית המשפט, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, על הפסקת ההליכים.

"הרוב המוחלט של המערך השיפוטי מורכב מפרקליטים ומתובעים לשעבר, ונדמה שהמחשבה כי אילו לא היו מספיק ראיות להרשעה הרי מראש לא היה מוגש כתב האישום היא שמובילה את הלך הרוחות מרגע כניסתו של הסנגור לאולם הדיונים", אומרת עו"ד מעיין חיימוביץ', המתמחה בדין פלילי.

עו"ד מעיין חיימוביץ, צילום: גבריאל בהרליה

לדבריה, "דווקא מהמקום הזה יש לאזן איזון משמעותי ושוויוני, ולמנות שופטים הן מהמגזר הסנגורי והן מהפרקליטות ומהתביעות. לא יעלה על הדעת שכיווני מחשבה מקובעים יציפו את כיסאות השיפוט, ללא איזון, ובכל שנה מחדש, נמצא שאחוזי הזיכויים עומדים על מספר מזערי ביותר. אני סבורה שהנתונים מוכיחים עד כמה חשוב למנות סנגורים פליליים לתפקידי שיפוט".

נוסף על כך, עולה מנתוני מערכת בתי המשפט כי ב־2020 הוגשו 1,014 ערעורים פליליים. ב־42% מהם התקבל הערעור באופן מלא או חלקי או שהתיק הוחזר לדיון בערכאה הדיונית, ו־58% מהתיקים הסתיימו בדחיית הערעור או במחיקתו.

"מדובר בנתונים חשובים מאין כמותם, הגם שלא ניתן להסיק מהם מי מבין הצדדים 'זוכה' שערעורו יתקבל, סנגורים או פרקליטים", אומרת עו"ד חיימוביץ'. "במקום שבו מחפשים צדק ומאמינים בתיקון עוולות, המלצתנו כסנגורים לנאשם שנעשה לו עוול, להילחם על עמדתו ולהגיש ערעור, שהרי בכל זאת במקום שבו יושבים שלושה שופטים הנטייה לחשוב שבוודאי יש מי מהם שיעשה את האיזון הנכון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...