מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: "אלוביץ' איים עליי במרומז שלא אמצא עבודה אם לא נרד מהרפורמה"

הדיונים בתיק 4000 במשפט נתניהו התחדשו היום (שלישי), ולראשונה התבצעה עדות מצד הרגולציה, זאת לאחר שמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, עלה לדוכן העדים. 

עד כה העידו ארבעה שהציגו את התמונה מצד אתר וואלה, ועדותם עסקה בחלק של "היענות חריגה". כעת, עדותו של ברגר אמורה להראות כיצד משרד התקשורת הקל על אלוביץ' במסגרת העסקה לכאורה בינו לבין רה"מ לשעבר נתניהו.

ברגר מסביר על הרפורמה שהייתה אמורה להיות בשוק התקשורת, שבו חברות מתחרות לבזק יוכלו לרכב על התשתיות שלה על מנת לגרום להוזלת מחירים. הנזק שיגרם לבזק כתוצאה מכך, לדבריו, מתקרב למיליארד שקלים, ולכל הפחות כמה מאות מיליוני שקלים.

השופט ‏בר-עם פנה לעד ושאל: "בזק לא אהבה את זה?".
ברגר השיב: "בזק לא אהבה את הרפורמה, כל שני וחמישי קיבלנו מכתבים. משרד התקשורת הוא גוף מנהלי שעושה תהליכים. נקבעה מדיניות ב-2012, ואח"כ סדרת שימועים, כל שימוע מטרה - זה מה שרוצים לעשות ולחברות אומרים תגיבו. נשמע בלב פתוח ונפש חפצה".

התובעת ‏יהודית תירוש שאלה את העד במהלך הדיון: "הרפורמה בנויה על התשתיות של בזק, עד כמה הטריד אותך מה יקרה לבזק כתוצאה מהשינוי של התשתיות? שהרי גם משרד התקשורת צריך את בזק למימוש הרפורמה".

ברגר השיב לה: "הרפורמה בנויה על בזק וגם על הוט. הערכה הייתה לפגיעה בבזק, אבל שהיא תמשיך להרוויח. הפגיעה בבזק נשקלה והוחלט שהיא מספיק מידתית מול היתרון לשוק התקשורת והאזרח בישראל".

‏עוד ברגר נשאל להתנגדויות החברה והשיב: "עשרות מכתבים בשנה, בקשות לפגישות, לחצים עליי, על השר, אווירה כללית של התנגדות. התהליך היה כמה לשלם לבזק פיצוי על השימוש בתשתיות שלה. בזק לא שיתפה פעולה עם התליך של הרפורמה, פנתה לבימ"ש, לבג"ץ - זה היה  תהליך מורכב ולא היה שיתוף פעולה".

‏התובעת תירוש שאלה את העד: "מה ידעת על שינוי מדיניות, השר החדש (כשנתניהו מילא את תפקיד שר התקשורת, בזמן שגם היה ראש הממשלה)?".

ברגר השיב: "בכל התקופה לפני הפיטורים שלי, התנהלו מסביב בזהירות, זו הייתה תקופת בחירות".

‏התובעת תירוש: "מה קשריך עם אלוביץ'?".

ברגר: "מכיר את השם משוק התקשורת, במשרד התקשורת נפגשתי איתו מספר פעמים. נפגשנו לראשונה במשרד התקשורת כמה חודשים, לא זוכר מתי".

התובעת תירוש: ‏"אילו עוד פגישות ביניכם?".

ברגר: "פגישה אחת הייתה איתו ועם אור אלוביץ' (בנו), במשרד של קמיר, ניסו להסביר למה השוק הסיטונאי קשה לבזק, ניסיתי לקבל שיתוף פעולה והפגישה הסתיימה בלי כלום".

בפגישה נוספת שבה נכח שאול אלוביץ' מספר ברגר על איום מרומז מצידו של אלוביץ': "בפגישה אלוביץ' ניסה לשכנע אותי לרדת המרפורמה של הטלפונייה, לא להגיש חו"ד לבג"ץ. ניסה להגיד שפוגעים בבזק.

"הוא אמר ברמה האישית, שהיה שלמה וקס מנכ"ל מ. תקשורת בעבר, תא"ל במילואים, הגיש באיזה שלב לטענת אלוביץ' חו"ד שקרית, אח"כ התקשה למצוא עבודה, ואז ביקש ממנו חמש שנים אחרי לעזור למצוא עבודה".

‏ברגר הוסיף: "הבנתי שזה סוג של איום מרומז, הרמתי טלפון ליועצת המשפטית של המשרד. היא המליצה לי לדבר עם מנכ"לית משרד המשפטים, ועם עו"ד דריסקר, שייצגה אותנו בבג"צ. שלושתן אמרו פה אחד כי מדובר באיום מרומז וש'אין מה לעשות, תמשיך לעשות את עבודתך'".