איתן בירן, שניצל מאסון הרכבל שבו נספתה משפחתו, ישוב לאיטליה לדודתו איה בירן - כך קבע היום (שני) בית המשפט לענייני משפחה, לאחר סכסוך בין בני המשפחה ובעקבות הטענה של הדודה כי הילד נחטף על ידי הסב מצד האם, שמואל פלג.
בית המשפט דחה את טענתו של הסב כי ישראל הייתה מקום מגוריו הרגיל של הקטין, ואף את הטענה כי לקטין היו שני מקומות מגורים רגילים: ישראל ואיטליה. כמו כן, השופט דחה גם את הטענה כי לנוכח פטירת הוריו של הקטין יש לייחס חשיבות מיוחדת לכוונתם לשוב ולהתגורר בישראל. בית המשפט קבע כי מקום מגוריו "הרגיל" של הקטין לפני הגעתו ארצה היה פאביה שבאיטליה ביחד עם דודתו, וכי הגשמת עקרון ההמשכיות בחייו הוא החשוב ועל כן יש להשיבו לדודתו.
"הקטין, ילד כבן 6, עבר עם כל משפחתו לאיטליה כשהיה כבן חודש ימים בלבד. משכך הדגש מושם על עניינו של הקטין, והוא שנמצא במרכז קביעת מקום המגורים הרגיל. יש לקחת בחשבון את חייו, חוויותיו, ואת עובדות החיים וסיפור חייו של הקטין, שנאלץ לעשות תפנית חדה בשל הטרגדיה שפקדה אותו ואת משפחתו", נכתב בפסק הדין.
פרקליטיהם של משפחת בירן, עורכי הדין אבי חימע ושמואל מורן, מסרו לאחר ההחלטה: ״הגם שאנו מברכים על פסק דינה של כבוד השופטת אילוטוביץ׳-סגל, אנו סבורים כי בפרשה זו אין מנצחים ואין מנוצחים, אין זוכים ואין מפסידים. יש רק את איתן. כל שאנו מבקשים כעת הוא שאיתן ישוב במהרה לביתו, לחבריו בבית הספר, ולמשפחתו ובעיקר למסגרות הטיפוליות והחינוכיות שהוא כזה זקוק להן״.
תגובת משפחת פלג לאחר פסק הדין: "קיבלנו היום לידינו את פסק הדין של בית המשפט למשפחה, שעסק אך ורק בשאלת הרחקתו של הקטין מאיטליה והגעתו לישראל, ולא בשאלות בעניין טובתו ועתידו של הקטין. לצערנו, אפשרויות ופתרונות שעלו על הפרק, בדבר קשר של הקטין עם שתי המשפחות לא מוצו כראוי ועד תום.
המשפחה נחושה להמשיך ולהיאבק בכל הדרכים האפשריות, למען טובתו של איתן, רווחתו וזכותו לגדול בישראל כפי שהוריו ייחלו".
כזכור, האסון אירע בסוף חודש מאי השנה, כשבמהלך נסיעה שגרתית ברכבל, נקרע לפתע הכבל המושך את הקרון והוא צנח מגובה של כעשרים מטרים אל עבר מורדות ההר שמתחתיו, היישר אל התהום. חייהם של ארבעה עשר מתוך חמישה עשר נוסעי הקרון נגדעו, וביניהם היו הוריו של איתן, אחיו הקטן, סבא רבא שלו וזוגתו.
ימים אחר כך, ליד מיטתו של הקטין, מונתה דודתו מצד אביו ז"ל, בהסכמתו של סבו של הקטין מצד אימו ז"ל. בין דודתו לבין סבו נתגלעה מחלוקת ההסכמה שניתנה: אם הייתה זו הסכמה למינוי זמני, כטענת הסב; או שמא דובר בהסכמה למינוי קבוע, כטענתה של דודתו. כמה ימים לאחר מכן, סבו הגיש תביעה וערעור בבית המשפט באיטליה במטרה להביא לביטול המינוי של הדודה. כאמור, ההליכים באיטליה עודם תלויים ועומדים.
על פי פסק הדין, לפני כחודש וחצי, במסגרת זמני ביקור אשר היו לסב עם הקטין, וללא הסכמתה או ידיעתה של הדודה, נסע הסב עם הקטין במכוניתו, וחצה את הגבול שבין איטליה לשווייץ. שם, במטוס פרטי ששכר מבעוד מועד, טס עם הקטין לישראל. הדודה המתינה לשובו של הקטין בשעה 18:30 כפי שסוכם. רק בשעה 20:00 קיבלה הודעה מהסב "הקטין הגיע הביתה". לדאבונה, התברר לה כי הקטין כבר אינו על אדמת איטליה.
הדודה טענה לחטיפת ילד לפי אמנת האג, והגישה תביעה לבית המשפט בישראל. אמנה זו מבקשת להשיג שיתוף פעולה בין מדינות העולם בהתמודדות עם תופעת חטיפות ילדים על ידי מי מהוריהם. בית המשפט באיטליה קבע כי לדודה הזכות להגיש את התובענה, על אף שהיא לא הורה טבעי אלא מכוח הסמכות שהעניק לה במינויה כאפוטרופוס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו