לאחר דחיות רבות וכשנה וארבעה חודשים לאחר הרצח של מאיה ווישניאק, בבית המשפט המחוזי בתל אביב התקיים הבוקר (ראשון) המענה לכתב האישום של עמית אלמוג, שהואשם ברציחתה בנסיבות מחמירות ובפציעה בנסיבות מחמירות של אימו. ההגנה טענה כי בשל מצבו של אלמוג, הוא היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר עשה.
במהלך הדיון הבוקר, הסנגורית עו"ד אורית חיון החליטה שתביא לבירור אי-קיום שתי החלטות של בית המשפט לביצוע הסתכלות פסיכיאטרית חוזרת בעניינו של מרשה. לדבריה, בשל חלוף הזמן ועקב קבלת טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי שהביא לשיפור במצבו הנפשי של אלמוג - ההסתכלות הפסיכיאטרית התייתרה. יחד עם זאת, כך היא טוענת, בעת הידרדרות במצבו הנפשי ותחת ההתקף שחטף, הוחזק אלמוג בתנאים בלתי אנושיים כשהוא כבול בידיו וברגליו לתקופה ממושכת בבידוד בחדר מרופד, וללא תנאי אשפוז כפי שנדרש בהיותו חולה תחת התקף מסכן חיים.
פרט לכך, רק לפני כמה ימים הוגש המענה לכתב האישום שהוגש נגד אלמוג. ההגנה טענה כי בשל מצבו הנפשי בזמן הרצח, אלמוג היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר ביצע או את הפסול במעשיו או להימנע מעשיית המעשה, זאת בהתאם להגנה העומדת לו לפי סעיף 34 ח' לחוק העונשין. ההגנה תביא חוות דעת של מומחים מטעמה התומכים בהגנת חוסר השפיות ועיקר קו ההגנה של עו"ד חיון צפוי להתמקד בפן הנפשי, ולא העובדתי.
בתום הדיון אריאל, אביה של מאיה, אמר: "לצערנו, יש בישראל תופעה של נאשמים שטוענים לאי-שפיות. אנחנו סומכים על בית המשפט שייתן מאסר עולם לחלאת האדם הזה. זה מה שמגיע לו, לא פחות".
"עמית דחה את הדיונים בכל מיני טיעונים נפשיים שונים. הוא מנסה להימלט מדין על אי-שפיות. לא הולך לו, ואנחנו בטוחים שלא ילך לו. הוא רצח את מאיה בברוטאליות, ביזה אותה לאחר מותה, והוא יקבל מאסר עולם. מגיע לו לא פחות מזה".
שירה, אחותה של מאיה, דיברה גם היא: "בכתב ההגנה טוענים לאי-שפיות, אני לא מאמינה שזה עוד נטען אחרי שהמשפט לא החל עד היום. בכל המעשים שעשה יש בחירה, באי-שפיות אין בחירה. אני מקווה שהפרקליטות תדאג שזה יגיע למאסר עולם, אחרת אאבד את התקווה באנושות. מקווה שעם כל הכאב שהוא גורם לנו גם אחרי שכבר רצח אותה, הוא יקבל מאסר עולם".
על פי כתב האישום שהוגש נגד אלמוג, ווישניאק והוא ניהלו קשר רומנטי עד ליום מותה. במקביל הוא שקל להביא למותה ולמותן של אימו ואחותו. בחודש מאי של השנה שעברה היא הגיעה לדירתו ברמת גן בשעות הצהריים. בשלב מסוים לאחר הגעתה, הוא רצה להמית אותה - ולשם כן המתין שאחותו תצא מהבית. בהמשך הוא חנק למוות את ווישניאק.
עוד עולה מכתב האישום כי לאחר מותה של ווישניאק, כשאימו של אלמוג שבה הביתה, הוא דקר אותה בסכין בפניה ובפלג גופה העליון. האם נאבקה בבנה תוך שהיא מתחננת על חייה, ואומרת לו כמה פעמים שהיא אוהבת אותו. לבסוף אלמוג נענה לתחנוניה, וחדל ממעשיו. זמן קצר אחר כך, אלמוג צילם את גופתה של ווישניאק ואת עצמו כשהוא שר ומפזר שטרות כסף על גופתה - ושלח את הצילומים לאחד מחבריו.
לאחר הגשת כתב האישום נגד אלמוג, בית המשפט התיר לפרסם את סיכום חוות הדעת הפסיכיאטרית שלו, שלפיה מצבו הנפשי מאפשר לו להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור; הוא מסוגל להבין ולעקוב אחר ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ואת מהות האישומים והפסול המשפטי נגדו, ומסוגל להיעזר בעורך דינו. בחוות הדעת נכתב גם כי לא הייתה עדות להיותו במצב פסיכוטי או אפקטיבי מז'ורי לפני, בזמן ולאחר מועד הרצח, ולכן היה מסוגל להבין בין טוב לרע ובין מותר לאסור - כלומר שהוא היה מסוגל לשלוט במעשים המיוחסים לו בתיק.