כבר ב-2024: פרטים חדשים על פרשת "הפגישה הלילית" של פלדשטיין וברוורמן

יותר משנה לפני שנפתחה חקירת "הפגישה הלילית", בעקבות הראיון של אלי פלדשטיין לעמרי אסנהיים בכאן 11, שמו של צחי ברוורמן כבר היה מוכר לגורמי החקירה בהקשר הזה.

ל"היום" נודע כי בנובמבר 2024, במסגרת מגעים חשאיים להפיכתו לעד מדינה, מסר פלדשטיין כי ברוורמן הוא הבכיר שעימו נפגש בחניון הקריה ושלטענתו הציג בפניו מידע על החקירה המתנהלת בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים ל"בילד".

זה לא היה המידע היחיד שהציע פלדשטיין בתמורה להסכם. במהלך יומיים של גישושים ומגעים, עוד בטרם הוגש נגדו כתב האישום, הוא הציע למסור מידע בשלושה נושאים: הפגישה הלילית עם ברוורמן; מעורבותו הנטענת של יונתן אוריך בפרסום המסמך ב"בילד"; ומידע הנוגע לכאורה לראש הממשלה בנימין נתניהו.

המגעים לא הבשילו להסכם. כעת אנו חושפים מה אירע מאחורי הקלעים של אותו מו"מ, מדוע המידע על ברוורמן נותר במשך יותר משנה בתוך חומרי המגעים - ולמה השופט מנחם מזרחי התבטא בחריפות על אותו משא ומתן כשאמר: "כל קוראו תצילנה אוזניו".

המידע לא הספיק

הפרשה הביטחונית שבה מעורבים יועציו של ראש הממשלה, המכונה "פרשת הדלפת המסמכים המסווגים ל'בילד' הגרמני", פרצה לחיינו בשלהי 2024 בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. בפרשה נאשמים אלי פלדשטיין, שהועסק כיועץ תקשורת בסביבת ראש הממשלה, נגד המילואים באמ"ן ארי רוזנפלד, ויועצו הקרוב של ראש הממשלה יונתן אוריך, שצורף לכתב האישום המתוקן ביוני האחרון.

חקירת המסמכים הסתעפה בהמשך גם לפרשת "קטארגייט" ולפרשה נוספת המכונה "הפגישה הלילית". במרכזה עומדת פגישה שנערכה בחניון הקריה בין פלדשטיין לבין ראש הסגל דאז בלשכת ראש הממשלה, צחי ברוורמן.

עד כה היה ידוע כי חקירת "הפגישה הלילית" נפתחה לאחר שפלדשטיין התראיין בכאן 11, ובראיון נקב בפומבי בשמו של ברוורמן כמי שלטענתו פגש בחניון הקריה והציג בפניו מידע על החקירה המתנהלת.

כעת אנו חושפים לראשונה פרטים נוספים ומשלימים את חלקי הפאזל: ובעיקרם, העובדה כי הפרשה הלילית ושמו של ברוורמן היו ידועים לגורמי החקירה כבר בנובמבר 2024.

כאשר נפתחה חקירת "הפגישה הלילית", התעוררה ביקורת: הרי על פי פרסומים שהיו עד אז, עצם קיומה של פגישת שיבוש עם גורם בכיר לא היתה מידע חדש לחוקרים. למעשה, כבר ב־7 בנובמבר 2024, במהלך חקירתו בשב"כ, סיפר פלדשטיין כי בכיר נפגש עימו ועדכן אותו על החקירה המתנהלת בפרשת המסמכים המסווגים ל"בילד".

באותה החקירה בפני חוקרי השב"כ, על פי הפרוטוקול, נמנע פלדשטיין מלנקוב בשמו של הבכיר אך אמר שהוא אחד "מהחזקים שיש במדינה". לדבריו, אותו גורם אמר לו כי יוכל "לכבות" את החקירה. אז מדוע לא בדקו גורמי החקירה את הטענה כבר בזמן אמת? כיצד נותר קצה חוט משמעותי כל כך פתוח במשך יותר משנה, ומדוע נדרש ראיון טלוויזיוני כדי שהמשטרה תפתח בחקירה?

כעת אנו חושפים כי זהותו של הבכיר לא היתה עלומה מבחינת מערכת אכיפת החוק. זמן קצר לאחר חקירת השב"כ מסר פלדשטיין את שמו של צחי ברוורמן במסגרת המגעים שהתנהלו עימו לחתימה על הסכם עד מדינה. במהלך אותם מגעים הוא תיאר את הפגישה הלילית, את המידע שלטענתו הציג לו ברוורמן ואת האמירה שלפיה יוכל "לכבות" את החקירה.

ל"היום" גם נודע כי מהימנות גרסתו נבדקה כבר אז, ובאותם הימים בנובמבר 2024 הצליחו לאמת את עצם קיומה של הפגישה. בסופו של דבר, לאחר התייעצויות, החליטו היועצת המשפטית לממשלה והגורמים שמלווים את החקירה מהפרקליטות כי המידע שמסר פלדשטיין בעניין ברוורמן אינו מצדיק חתימה עימו על הסכם עד מדינה.

זאת בין היתר, לנוכח הדרישה הראייתית הדרושה כאשר מסתמכים על עדותו של עד מדינה, ראיית סיוע, והקושי שהיה אז בפני היחידה להביא פרטים שנאמרו בפגישה בין השניים על סמך עדותו של פלדשטיין בלבד. אך בעיקר לאור טיב העבירות, שכן פלדשטיין היה חשוד בעבירות חמורות של מסירת ידיעה סודית, אך רצה להביא להם בתמורה את ברוורמן, שלו יוחסה עבירת שיבוש שהיא פחותה יותר.

משלא נחתם הסכם עד המדינה, המידע שמסר פלדשטיין על ברוורמן נותר במסגרת חומרי המשא ומתן החסויים.

השאלה המשפטית מה ניתן לעשות במידע שמוסר חשוד במסגרת מו"מ להסכם עד מדינה - בפרט כאשר החשוד הוא שיוזם את המגעים והם אינם מבשילים להסכם - מורכבת. במקרה הזה, לאחר התייעצויות בפרקליטות המדינה, הוחלט שלא לעשות שימוש במידע שמסר פלדשטיין במסגרת אותם מגעים.

המצב השתנה כעבור יותר משנה, כאשר פלדשטיין נקב בפומבי בשמו של ברוורמן בריאיון לאסנהיים. בכך יצא המידע מגבולות מו"מ חסוי, הוא "הולבן", ונוצרה מבחינת גורמי החקירה אפשרות לפעול על בסיס המידע שנמסר בפומבי וכך נסללה הדרך לחקירת "הפגישה הלילית".

כתב האישום תוקן

הנושא השני שביקש פלדשטיין להעמיד על שולחן המשא ומתן נגע ליונתן אוריך. עד לאותם מגעים פלדשטיין לא העלה את שמו של אוריך בחקירותיו, אך במסגרת הניסיון להגיע להסכם עד מדינה הציע למסור מידע, שלפיו אוריך היה מעורב בהדלפת המסמך ל"בילד".

אלא שמאותה הסיבה שלא קיבלו את המידע ביחס לברוורמן, המידע ביחס לאוריך לא הספיק.

על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסכמי עד מדינה, רק במקרים חריגים ייחתם הסכם עם מי שנתפס כ"מבצע העיקרי" של העבירה, ופלדשטיין נתפס כמי שמילא תפקיד מרכזי וכ"מחולל העבירה".

למעשה, המגעים עם פלדשטיין עלו פעמים רבות במסגרת הדיונים שהתקיימו בפני השופט מנחם מזרחי. פעמים רבות הוא התבטא ביחס אליו, אמר כי "כל קוראו תצילנה אוזניו", ואף המליץ לכל ערכאה שיפוטית שתידרש לסוגיה להידרש למה שאירע במשא ומתן בטרם תקבל החלטה.

מזרחי תיאר בדיונים כי לפי הדברים הללו, ניתן לומר כי גרסאותיו של פלדשטיין שניתנו לאחר המו"מ סותרות. בין היתר, במהלך דיון ב־25 בינואר 2026 אמר מזרחי על חומר הראיות כי הוא בחן את אמירותיו של פלדשטיין ומצא בהן בעייתיות רבה: "בחנתי את המסמך שכל קורא תצילנה אוזניו - כאשר בוחנים את גרסאותיו של פלדשטיין, האמור במסמך לא עולה בקנה אחד עם אמירותיו המבקשות להפליל את אוריך".

הגרסה הפומבית

כעת אנו חושפים, בין היתר, כי גם במסגרת המגעים עם פלדשטיין ביחס לאוריך תואר עד לאותו שלב, נובמבר 2024, במסמך שהגיע לידיו של מזרחי, כי לא הצטברו מספיק ראיות על בסיס דבריו של פלדשטיין והראיות שהיו עד אז בפני היחידה החוקרת לעצם ידיעתו של אוריך למקור המסמך שהודלף, אמ"ן, ולסיווגו של המסמך.

נזכיר גם כי בזמן אמת, כאשר הוגש כתב אישום נגד פלדשטיין ורוזנפלד בסוף נובמבר 2024, שמו של אוריך לא הופיע כנאשם בכתב האישום, שכן בפרקליטות סברו שלא היו מספיק ראיות שקושרות אותו.

ימים ספורים לאחר שהמו"מ לא הבשיל, מסר פלדשטיין במסגרת חקירותיו הרגילות את המידע ביחס לאוריך. בעקבות זאת אוריך נחקר, ולימים נאספו ביחידה החוקרת ראיות נוספות, ובהן גם התכתבויות שקשרו לכאורה את אוריך לפרשה, ושפכו אור נוסף על היקף ידיעתו למקור המסמך ולסיווגו של אוריך, לכאורה - כך לפחות על פי גורמי החקירה משהוגש כתב אישום שכלל זאת.

הנושא השלישי שאותו ביקש פלדשטיין להעלות במסגרת המשא ומתן נגע לרה"מ נתניהו. לפי המידע שהגיע לידי "היום", פלדשטיין ביקש למסור כי נתניהו ידע לכאורה על המסמך ועל הכוונה להדליף אותו לתקשורת. אלא שמידע הנוגע לרה"מ לא נכלל מלכתחילה במסגרת גבולות הגזרה שהוגדרו מראש לגורמים שניהלו את המשא ומתן עם פלדשטיין.

באותם ימים הועלתה אותה גרסה גם בפומבי במסגרת דיונים בבתי המשפט, שבהם טען פרקליטו עו"ד עודד סבוראי בנושא, וגם במסגרת הראיון אצל אסנהיים טען פלדשטיין כי נתניהו ידע על הדלפת המסמך.

תגובות

עוה"ד עודד סבוראי וסיון האוזמן מסרו בשם אלי פלדשטיין:"הפרסום מביא אוסף של שמועות שווא שמטרתן לפגוע באמינותו של פלדשטיין. הפרקליטות, שמכירה את כל ההתנהלות בתיק ללא יוצא מן הכלל, אימצה ללא סייג את עדות פלדשטיין, זימנה על בסיסה את ברוורמן לשימוע לפני הגשת כתב אישום והגישה כתב אישום נגד אוריך, לאחר שנערך לו שימוע שבו הוא טען את מלוא טענותיו".

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בחקירות אשר נמצאות בשלב של הליך משפטי, פרשת 'בילד' בשלב שלאחר כתב האישום ופרשת 'הפגישה הלילית' בשלב שלאחר שימוע, לכן מטבע הדברים לא נוכל להתייחס".

מטעם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לא נמסרה תגובה.