רשות אחת התירה, אחרת שפטה אותו: זיכוי לשב"ח שהסתמך על בית הדין השרעי

בית משפט השלום ברמלה זיכה תושב השטחים שהואשם בכניסה לישראל שלא כחוק, לאחר שקבע כי הצליח לעורר ספק סביר בכך שהאמין בתום לב שהוא רשאי לשהות בארץ. במרכז המשפט עמד צו רשמי של בית הדין השרעי ביפו, הנושא את סמל המדינה, שאסר על הנאשם לצאת מישראל למשך שנה - צו שלטענתו הבין ממנו כי הוא זכאי להישאר בארץ.

הנאשם, הנשוי לישראלית מלוד משנת 2010, סיפר כי במשך שנים נכנס לישראל בהיתרים ועבד בה, אך אלה בוטלו מאז המלחמה. לדבריו, כשפנה עם אשתו לבית הדין השרעי, נאמר לו שהוא רשאי להסתובב בארץ בחופשיות וכי איש לא יוכל לגרשו. הוא הוסיף כי לפני מעצרו עוכב מספר פעמים על ידי שוטרים, הציג בפניהם את הצו ושוחרר - עובדה שבית המשפט קבע כי חיזקה את גרסתו.

מנגד טענה התביעה כי הסמכות להתיר שהייה בישראל נתונה לשר הפנים בלבד, וכי הנאשם, שקיבל בעבר היתרים כדין, ידע מיהן הרשויות המוסמכות. עוד ציינה כי בהחלטת בית הדין עצמה נכתב שאין לו סמכות בנושא מעמדו.

כבר בחקירתו הראשונה במשטרה אמר הנאשם כי הוא נשוי לישראלית תושבת לוד וכי יש לו לדבריו "אישור שהיה עד שמוציאים לי תעודת זהות כחולה". בחקירה נוספת אמר: "הביאו לי צו מבימ"ש השרעי ביפו שאני יכול להיות פה עם הילדים שלי ואשתי".

מנגד, התביעה טענה כי הסמכות להתיר כניסה לישראל ושהייה בה נתונה לשר הפנים ולרשויות המוסמכות מכוח חוק הכניסה לישראל. לטענתה, אין לקבל את גרסת הנאשם שלפיה הסתמך על צו בית הדין, בין היתר משום שלאורך השנים הוא קיבל היתרי כניסה ושהייה ולכן ידע מיהן הרשויות המוסמכות להנפיק אותם. התביעה גם הפנתה לחלק בהחלטת בית הדין שבו נאמר כי אין לו סמכות בנושא.

לטענת התביעה, הנאשם לכל הפחות נמנע מלברר את תוקפה של ההחלטה למרות שהיה עליו לעשות זאת, ולכן יש לראות בו כמי שהיה מודע לכך שהוא שוהה בישראל שלא כחוק ולהרשיעו. מנגד, הסנגור טען כי הפנייה לבית הדין השרעי נעשתה בתום לב וכי הנאשם אכן הבין מההחלטה שהוא רשאי לשהות בישראל והסתמך עליה.

השופט טל ענר קיבל את עמדת ההגנה וקבע כי אין להטיל על הנאשם את האחריות להוראות הסותרות שכלל מסמך בית הדין: "כאשר מסמך רשמי של רשות שיפוטית מוסמכת, הנושא את סמל המדינה, אוסר על יציאת אדם מישראל, יהיה זה סביר לחלוטין ואף מתבקש מצדו להבין כי מדובר באסמכתא חוקית".

הוא הוסיף כי נוצר מצב שבו "חוסר ההגינות כלפי הנאשם מובנה בתוך הסיטואציה", וכי המשטרה לא פעלה להשגת מלוא החומר מבית הדין השרעי טרם הגשת כתב האישום.

לצד הזיכוי הבהיר בית המשפט כי אין בפסק הדין כדי להקנות לנאשם מעמד או היתר שהייה בישראל.